תאוה
תַּאֲוָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תאוה |
| הגייה* | taava |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | א־ו־י/ה |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטֵלָה |
| נטיות | ר׳ תַּאֲווֹת |
- רצון עז.
- ”וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה כִּי-שָׁם קָבְרוּ אֶת-הָעָם הַמִּתְאַוִּים.“ (במדבר יא, פסוק לד)
- ”וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד; וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.“ (תהלים עח, פסוק כט)
- ”וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם; וְנַפְשׁוֹ מַאֲכַל תַּאֲוָה.“ (איוב לג, פסוק כ)
- ”רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה כא)
גיזרון
עריכה- שורש מקראי
פרשנים מפרשים
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: תאווה |
- תָּאֵב ותאווה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 22 ביוני 2016