תַּאֲוָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תאוה
הגייה* ta׳ava
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש א־ו־י/ה
דרך תצורה משקל תַּקְטֵלָה
נטיות ר׳ תַּאֲווֹת
  1. רצון עז.
    • ”וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה כִּי-שָׁם קָבְרוּ אֶת-הָעָם הַמִּתְאַוִּים.“ (במדבר יא, פסוק לד)
    • ”וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.“ (תהלים עח, פסוק כט)
    • ”וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם וְנַפְשׁוֹ מַאֲכַל תַּאֲוָה.“ (איוב לג, פסוק כ)
    • ”רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.“ (משנה, מסכת אבותפרק ד, משנה כא)

גיזרוןעריכה

  • שורש מקראי

פרשנים מפרשיםעריכה

ב ”בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל-בִּרְכֹת הוֹרַי עַד-תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם “ (בראשית מט, פסוק כו) יש מפרשים גבול ציור ותחום כמו במילים תָּאַו והתאוה והתי"ו מן השורש.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תאווה