| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
תאוה
|
| הגייה* |
taava
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
נקבה
|
| שורש |
א־ו־י/ה
|
| דרך תצורה |
משקל תַּקְטֵלָה
|
| נטיות |
ר׳ תַּאֲווֹת
|
- רצון עז.
- ”וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה כִּי-שָׁם קָבְרוּ אֶת-הָעָם הַמִּתְאַוִּים.“ (במדבר יא, פסוק לד)
- ”וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׂבְּעוּ מְאֹד; וְתַאֲוָתָם יָבִא לָהֶם.“ (תהלים עח, פסוק כט)
- ”וְזִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ לָחֶם; וְנַפְשׁוֹ מַאֲכַל תַּאֲוָה.“ (איוב לג, פסוק כ)
- ”רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר, הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.“ (משנה, מסכת אבות – פרק ד, משנה כא)
ב ”בִּרְכֹת אָבִיךָ גָּבְרוּ עַל-בִּרְכֹת הוֹרַי עַד-תַּאֲוַת גִּבְעֹת עוֹלָם “ (בראשית מט, פסוק כו) יש מפרשים גבול ציור ותחום כמו במילים תָּו והתאוה והתי"ו מן השורש.
ערך בוויקיפדיה: תאווה