עז

עֵז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עז
הגייה*	ez
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ע־ז־ז
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות	ר׳ עִזִּים

עז הבית

1. בהמה דקה מבויתת, הבוגר בפרט, בעלת שתי קרניים וזקן.

   • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו קְחָה לִי עֶגְלָה מְשֻׁלֶּשֶׁת וְעֵז מְשֻׁלֶּשֶׁת וְאַיִל מְשֻׁלָּשׁ וְתֹר וְגוֹזָל“ (בראשית טו, פסוק ט)
   • ”וַיִּקַּח יִשַׁי חֲמוֹר לֶחֶם וְנֹאד יַיִן וּגְדִי עִזִּים אֶחָד וַיִּשְׁלַח בְּיַד-דָּוִד בְּנוֹ אֶל-שָׁאוּל“ (שמואל א׳ טז, פסוק כ)
   • ”הָסֵבִּי עֵינַיִךְ מִנֶּגְדִּי שֶׁהֵם הִרְהִיבֻנִי שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מִן-הַגִּלְעָד“ (שיר השירים ו, פסוק ה)
   • ”היו לו למלמד עני עשרה זהובים, הלך וקנה עז. גילגלה אשתו עמה כמה ימים, האכילה אותה, השקתה אותה – והעז חלב אין לה.“ (ספר הבדיחה והחידוד:עניים ועשירים, קבצנים וקמצנים, מאת אלתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)

2. [מליצה] סעיף־דמה המוכנס להצעת־חוק במטרה להסב אליו את תשומת הלב, מפני הסעיפים העיקריים, בתהליך המשא ומתן.

גזרון

• בשפה קדם אינדו ארופית:(aiĝ =אִי+עְגְ) . בלשון באסקית, בלשון ריבוי - עיז iz בהוראת כבשים.
• בשפה שומרית,ואכדית : ÙZ = וגם -(enz עֶנְזֻ) =נקבת התיש.
• באוגריתית: עֻזֻ ; ʿuzzu .
• בשפה פוּנית, ופלמירית : עז.
• ביוונית עתיקה: עז =עֶ-קְסְ' - αἴξ
• המילה מופיעה במגילת אחיקר החכם מן המאה 6 לפנה"ס: "נמרא פגע לענזא והי עריה". (=ראה: ‏Com. TAD C1.1"Ahiqar".166)
• ארמית : עֶזָּא ; סורית עַזָּא.
• בערבית: עֲנְזְ عَنْز.- =עז.

סמוכין

• ("aiĝ") : An Etymological Dictionary of the Proto-Indo-European Language - pokorny julius

מידע נוסף

1. ”וְאֵת כָּל-הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת“ (בראשית ל, פסוק לה)

• עז, עִזה – הגדולים עם הזקנקנים (לשני המינים יש זקנקן). בעברית מקראית - גם העז וגם העזה הן נקבות. בלשון רבים נוצרת אבחנה בין (זכרים: עִזִּים ,לבין נקבות: עִזּוֹת) .
• הגדי, והגדיה – הם וולדיה של העז .
• ה"צפיר", וה"צְפירה" – הם הגדי והגדיה בהמשך גידולם.
• שעיר, שעירה – :הם הצפיר והצפירה בהגיעם לבגרות ולכיסוי מלא של השיער.
• תיש – שם כולל לכל הזכר בעִזים. והעתוד – התיש במלוא אונו, המשמש להרבעה ולקיום המין.

על פי המקרא, שה הוא כל מי ששייך לצאן: כבש או עז, צעיר או מבוגר: "שֶׂה תָמִים זָכָר בֶּן-שָׁנָה יִהְיֶה לָכֶם; מִן-הַכְּבָשִׂים וּמִן-הָעִזִּים תִּקָּחוּ". (שמות יב ה).

בעברית החדשה השימוש ב"שה" הוא בדרך כלל כמילה נרדפת לטלה, כלומר כבש צעיר: שֶׂה וּגְדִי, גְּדִי וָשֶׂה / יַחְדָּיו יָצְאוּ אֶל הַשָּׂדֶה (מתתיהו שלם, שנת- 1929 בקירוב ) .

צירופים

• חלב עזים
• עז הבית
• עז הבר
• עז מתעלפת

מילים נרדפות

• עִזָּה

תרגום

• אוקראינית: свійський козел‏‏‏‏
• איטלקית: capra hircus‏‏‏‏
• אנגלית: goat‏‏‏‏
• בולגרית: домашна коза‏‏‏‏
• גרמנית: hausziege‏‏‏‏
• הולנדית: geit‏‏‏‏
• הונגרית: házikecske‏‏‏‏
• טורקית: keçi‏‏‏‏
• יוונית: κατσίκα‏‏‏‏
• יפנית: ヤギ‏‏‏‏
• סינית: 家山羊‏‏‏‏
• סלובנית: domača koza‏‏‏‏
• ספרדית: cabra‏‏‏‏
• סרבית: домаћа коза‏‏‏‏
• ערבית: ماعز‏‏‏‏
• פינית: vuohi‏‏‏‏
• פרסית: بز‏‏‏‏
• צרפתית: chèvre‏‏‏‏
• רומנית: capră‏‏‏‏
• רוסית: коза домашняя‏‏‏‏
• שוודית: tamget‏‏‏‏

ראו גם

• צאן
• יעל
• משכוכית
• שעיר לעזאזל
• תיש
• גדי

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עז

טקסונומיה בוויקימינים: Capra aegagrus

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עז

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גבינות מחלב עזים

עַז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עז
הגייה*	az
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ע־ז־ז
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ׳ עַזָּה, ר׳ עַזִּים

1. בעל כוח, בעל עצמה; בעל השפעה רבה.

   • ”מַה מָּתוֹק מִדְּבַשׁ וּמֶה עַז מֵאֲרִי וַיֹּאמֶר לָהֶם לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִי.“ (שופטים יד, פסוק יח)
   • ”בחצוצרה: תרו-ר-רה! בחליל: לי-לי-ליל! ובתף – קול עז, קול רם: ת-ר-רם!!!“ (גדוד בעיר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • "גשם עז בחוץ ירד / ולבו הקט רעד" (הלילות הקסומים, מאת עדה נסטוביץ')

גזרון

• מצרית קדומה: הזֳא ḥzꜣ בהוראת פרוע או בעל תעוזה. להלן הירוגליף:

צירופים

• מעז יצא מתוק
• עז נפש
• עז כנמר
• עז מצח
• עזה כמוות אהבה

נגזרות

• עזוז
• עַזּוּת
• עַזּוֹת(שם. תואר־עזר)

מילים נרדפות

• חזק
• עצמתי

תרגום

• ספרדית: audaz, feroz
• אנגלית: bold‏, fierce‏‏‏‏
• ערבית: حادّ‏, قَوِيّ‏, شَديد

ראו גם

• העז
• תעוזה

השורש עזז

השורש ע־ז־ז הוא שורש הניטה בבניין התפעל על-דרכה של גזרת השלמים, יתר הבניינים ניטים על-דרכה של גזרת הכפולים. נטיות הפעלים ע־ז־ז עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל עַז עַז יָעֹז עֹז לָעֹז נִפְעַל נָעֹז נָעֹז יֵעֹז הֵעֹז לְהֵעֹז הִפְעִיל הֵעֵז מֵעֵז יָעֵז הָעֵז לְהָעֵז הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְעַזֵּז מִתְעַזֵּז יִתְעַזֵּז הִתְעַזֵּז לְהִתְעַזֵּז

עֹז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עוז
הגייה*	oz
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ז־ז
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות

1. אומץ, כח.

   • ” גֶּבֶר-חָכָם בַּעוֹז; וְאִישׁ-דַּעַת, מְאַמֶּץ-כֹּחַ.“ (משלי כד, פסוק ה)
   • ”אָז רֹאשׁ עַמִּי אַחַז מַה-שַּׂגִּיא, מַה-כַּבִּיר/ שִׂיא חָסְנוֹ וְעֻזּוֹ בַשְּׁחָקִים...“ (אֶל הָאַגָּדָה, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”עוד לא התישה התורה את כחנו, עוד די עוז לנו, עוד די גבורת הנפש בנו למות בעד תורתנו.“ (נָגִיל וְנִשְׂמַח, מאת בוקי בן-יגלי, בפרויקט בן יהודה)

2. פאר, הדר.

   • ”אפריון עשב לו המלך שלמה; ואם לא תדעי לך, היפה בנשים, צאי לך בעקבי שליחו. יביאך המלך חדריו, עוז והדר לבושך ותשחקי ליום אחרון“ (על המשיח, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)

3. שם פרטי לזכר.

גיזרון

• מקור המילה במקרא.

צירופים

• עוז רוח
• הרהיב עוז
• עז והדר

נגזרות

• נועז
• מעוז

מילים נרדפות

• עזוז
• גבורה (1)
• הוד (2)

ניגודים

• פחד (1)

תרגום משמעות 1

• ספרדית: audacia‏‏‏‏
• אנגלית: boldness‏‏‏‏
• ערבית: قُوَّة‏, شَجاعة‏‏‏‏

ראו גם

• נועזות (1)