שעיר לעזאזל
שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שעיר לעזאזל |
הגייה* | sa'ir la'azazel |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׂ־ע־ר |
דרך תצורה | צירוף |
נטיות | ר׳ שְׂעִירִים לַעֲזָאזֵל |
- תיש ששימש את הכהן הגדול בבית המקדש כקורבן ביום הכיפורים לצורך כפרה.
- בהשאלה מן (1): חף מפשע המואשם בפשעי אחרים ונענש במקומם.
- שלושה ילדים שברו את המנורה בכיתה, אולם ילד אחר הוענש והפך שעיר לעזאזל.
מקור עריכה
- מקור הצירוף במקרא: ”וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְּׁתֵי [ידו] וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה [...] וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו“ (ויקרא טז, פסוקים כא – כו). ביום הכיפורים קוימה מצוות שילוח שעיר, תיש מבוית, לעזאזל, ארץ גזרה. שעיר זה נשא עליו את עוונותיהם של בני־ישראל. כיום משמש הביטוי בהשאלה והפך לניב.
- עִתִּי בפסוק לעיל המופיע בטכס שלוח השעיר מקביל לסורית בהגיית: "צֵם" (ṭm) בספרות יהודית-בבלית מצוי בצירוף : "אובא טמיא" בהוראת: 'עצמות-אוב', הצורה הבבלית-יהודית 'טמיא' מחזקות את ההנחה כי תיבות: "עצם" ותיבת ”אִטִּים“ (ישעיהו יט, פסוק ג) נגזרו משורש משותף ,כשתיבת 'איטים' משמשת בהוראת סוג של עבודת אלילים. לכן ”אִישׁ עִתִּי“ (ויקרא טז, פסוקים כא – כו) שקבל את השעיר מידי הכהן השתייך לקבוצה ששמה: ”האִטִּים“ (ישעיהו יט, פסוק ג) שהיו כנראה דוברי רובד יוונית אטית...
מילים נרדפות עריכה
- השעיר החיצוני (1)
- השעיר המשתלח (1)
תרגום עריכה
- אנגלית: scapegoat
- פולנית: kozioł ofiarny
- פורטוגלית: bode expiatório
- צ׳כית: obětní beránek
- צרפתית: bouc émissaire
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: שעיר לעזאזל |