שעיר לעזאזל
שָׂעִיר לַעֲזָאזֵל
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שעיר לעזאזל |
| הגייה* | sa'ir la'azazel |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׂ־ע־ר |
| דרך תצורה | צירוף |
| נטיות | ר׳ שְׂעִירִים לַעֲזָאזֵל |
- תיש ששימש את הכהן הגדול בבית המקדש כקורבן ביום הכיפורים לצורך כפרה.
- בהשאלה מן (1): חף מפשע המואשם בפשעי אחרים ונענש במקומם.
- שלושה ילדים שברו את המנורה בכיתה, אולם ילד אחר הוענש והפך שעיר לעזאזל.
מקור
עריכה- מקור הצירוף במקרא: ”וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת שְּׁתֵי [ידו] וְשִׁלַּח בְּיַד אִישׁ עִתִּי הַמִּדְבָּרָה [...] וְהַמְשַׁלֵּחַ אֶת הַשָּׂעִיר לַעֲזָאזֵל יְכַבֵּס בְּגָדָיו“ (ויקרא טז, פסוקים כא–כו). ביום הכיפורים קוימה מצוות שילוח שעיר, תיש מבוית, לעזאזל, ארץ גזרה. שעיר זה נשא עליו את עוונותיהם של בני־ישראל. כיום משמש הביטוי בהשאלה והפך לניב.
- עִתִּי בפסוק לעיל המופיע בטכס שלוח השעיר מקביל לסורית בהגיית: "צֵם" (ṭm) בספרות יהודית-בבלית מצוי בצירוף : "אובא טמיא" בהוראת: 'עצמות-אוב', הצורה הבבלית-יהודית 'טמיא' מחזקות את ההנחה כי תיבות: "עצם" ותיבת ”אִטִּים“ (ישעיהו יט, פסוק ג) נגזרו משורש משותף ,כשתיבת 'איטים' משמשת בהוראת סוג של עבודת אלילים. לכן ”אִישׁ עִתִּי“ (ויקרא טז, פסוקים כא–כו) שקבל את השעיר מידי הכהן השתייך לקבוצה ששמה: ”האִטִּים“ (ישעיהו יט, פסוק ג) שהיו כנראה דוברי רובד יוונית אטית...
ביטויים קרובים
עריכה- תרנגול כפרות (2)
- השעיר החיצוני (1)
- השעיר המשתלח (1)
תרגום
עריכה- אנגלית: scapegoat
- פולנית: kozioł ofiarny
- פורטוגלית: bode expiatório
- צ׳כית: obětní beránek
- צרפתית: bouc émissaire
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שעיר לעזאזל |