אוב
אוֹב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | אוב |
| הגייה* | ov |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | א־ב־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קוֹל |
| נטיות | ר׳ אוֹבוֹת |
- לשון המקרא כישוף בו מזמנים את רוחות המתים כדי לתקשר עמם.
- ”וְאִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי-יִהְיֶה בָהֶם אוֹב אוֹ יִדְּעֹנִי מוֹת יוּמָתוּ בָּאֶבֶן יִרְגְּמוּ אֹתָם דְּמֵיהֶם בָּם“ (ויקרא כ, פסוק כז)
- ”וְחֹבֵר חָבֶר וְשֹׁאֵל אוֹב וְיִדְּעֹנִי וְדֹרֵשׁ אֶל-הַמֵּתִים“ (דברים יח, פסוק יא)
- ”וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁנֵי אֲנָשִׁים עִמּוֹ וַיָּבֹאוּ אֶל-הָאִשָּׁה לָיְלָה וַיֹּאמֶר קָסֳמִי-נָא לִי בָּאוֹב וְהַעֲלִי לִי אֵת אֲשֶׁר-אֹמַר אֵלָיִךָ“ (שמואל א׳ כח, פסוק ח)
- ”וְהֶעֱבִיר אֶת-בְּנוֹ בָּאֵשׁ וְעוֹנֵן וְנִחֵשׁ וְעָשָׂה אוֹב וְיִדְּעֹנִים הִרְבָּה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה לְהַכְעִיס“ (מלכים כא, פסוק ו)
- ”וְשָׁפַלְתְּ מֵאֶרֶץ תְּדַבֵּרִי וּמֵעָפָר תִּשַּׁח אִמְרָתֵךְ וְהָיָה כְּאוֹב מֵאֶרֶץ קוֹלֵךְ וּמֵעָפָר אִמְרָתֵךְ תְּצַפְצֵף“ (ישעיהו כט, פסוק ד)
גיזרון
עריכה- חיתית בהגיית: חַ-פַּא-אַ (𒄩𒉺𒀀) בהוראת: "לעבר הנהר", מושאלת לפרסית-קדומה בהגיית: אַ-פִּ-יַ (𐎠𐎱𐎡𐎹𐎠) בהוראת "בתוך המים" פרסית-בינונית בהגיית: אֳפּ (ʾp̄) בהוראת מים . וכך גם בחלק מניבי הפרסית בהגיית: אוֹ (او) בהוראת: מים .
- החוקר נפתלי הרץ טור-סיני זיהה את האוב כסוג של "מיכל עור למילוי מים" בשל הסברה כי בתקופת המקרא מילאו המים תפקיד מהותי בכישוף, בעוד פרופ' חיים רבין טען כי תיבת "אוב" מקושרת בעולם העתיק עם בורות באדמה ולכן נגזרה היא מן הלשון החיתית בהגיית אָ-פִּי (a-a-p-i) בהוראת בור שנועד להקרבת-קורבן [1].בשפה האוגריתית המילה אָבְּ - ab (ז.),(ש.עצם): מופיעה במשמעות: נשמת המת ,רוח רפאים, הפועָל בערבית : (אַאבַּ - آبَ) פירושו: לחזור בשעת לילה או בשעת שקיעת השמש .
- יש שהציעו כי מילה זו היא אונומטופיה, ע"פ הקול הנשמע מן האדמה. [2]
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: seance, necromancy
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: אוב |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוב |