תיש

תַּיִשׁעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תיש
הגייה^*	ta'ish
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	משקל קַיִל
נטיות	ר׳ תְּיָשִׁים; תֵּישׁ־, ר׳ תֵּישֵׁי־

תיש צעיר

עז ממין זכר; יונק ממשפחת הבהמה הדקה.
- תיש צעיר נקרא "שעיר".
- ”זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַלְקוּם עִמּוֹ.“ (משלי ל, פסוק לא)
- ”וַיָּסַר בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַתְּיָשִׁים הָעֲקֻדִּים וְהַטְּלֻאִים וְאֵת כָּל הָעִזִּים הַנְּקֻדּוֹת וְהַטְּלֻאֹת כֹּל אֲשֶׁר לָבָן בּוֹ וְכָל חוּם בַּכְּשָׂבִים וַיִּתֵּן בְּיַד בָּנָיו.“ (בראשית ל, פסוק לה)

”וַיָּלֶן שָׁם בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו אָחִיו. עִזִּים מָאתַיִם וּתְיָשִׁים עֶשְׂרִים רְחֵלִים מָאתַיִם וְאֵילִים עֶשְׂרִים.“ (בראשית לב, פסוקים יד – טו)
”וּמִן פְּלִשְׁתִּים מְבִיאִים לִיהוֹשָׁפָט מִנְחָה וְכֶסֶף מַשָּׂא גַּם הָעַרְבִיאִים מְבִיאִים לוֹ צֹאן אֵילִים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת וּתְיָשִׁים שִׁבְעַת אֲלָפִים וּשְׁבַע מֵאוֹת.“ (דברי הימים ב׳ יז, פסוק יא)
"חמרין מאתין ,ערדין מאתין, תישין מאתין, ברא כל חיה ואלפין מן..." (150–50 לפני הספירה, חנוך: טקסט ארמי ,קומראן ,מערה מספר 4, 1976).