הִתְאַוָּהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התאווה
שורש וגזרה א־ו־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין התפעל

[[קטגוריה: בניין התפעל]]


  1. חָשַׁק בְּכָל מְאוֹדוֹ, חָפֵץ בְּחָזְקָה רַבָּה.
    • ”הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם יְהוָה: לָמָּה-זֶּה לָכֶם יוֹם יְהוָה, הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר“ (עמוס ה, פסוק יח)
    • וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית-לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר“ (שמואל ב׳ כג, פסוק טו)
    • "ומה אם הדם שנפשו של אדם חתה ממנו, הפורש ממנו מקבל שכר-גזל ועריות שנפשו של אדם מתאווה להן ומחמדתן..." (משנה, סדר נזיקין, מסכת מכות, פרק ג', ט"ז)
  2. לשון המקרא שָׂם גְּבוּל, הִתְוָה גָּדֵר וּמַחֲסוֹם.[1]
    • וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה“ (במדבר לד, פסוק י)

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא. המשמעות השנייה מצויה פעם אחת במקרא. שורש א-ו-י (ء و ي) המקראי מצוי גם בערבית במשמעות לבקש מקלט , לחסות,להתישב . השווי - ”כִּי-בָחַר יְהוָה בְּצִיּוֹן;אִוָּהּ, לְמוֹשָׁב לוֹ.“ (תהלים קלב, פסוק יג) . בלשונות דרום ערב מילה זו משמשת במשמעות שוב, בוא הביתה. בסורית וארמית-"אַוָונָה", בהוראת אכסנייה ,מקום לינה [2].

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ויש הגורסים כי פועל זה מן השורש תו"ה הוא, ולשונו מלשון תוואי, וצורה זו בטעות הכותב יסודה והצורה הייתה אמורה להיות: וְהִתְוִיתֶם.
  2. א.ז אשכלי - "לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה", א‎'(תרצ"ה), כרך ז, עמ' 88