הִתְאַוָּהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא התאווה
שורש וגזרה א־ו־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין התפעל

[[קטגוריה: בניין התפעל]]


  1. חָשַׁק בְּכָל מְאוֹדוֹ, חָפֵץ בְּחָזְקָה רַבָּה.
    • ”הוֹי הַמִּתְאַוִּים אֶת יוֹם יְהוָה: לָמָּה-זֶּה לָכֶם יוֹם יְהוָה, הוּא חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר“ (עמוס ה, פסוק יח)
    • וַיִּתְאַוֶּה דָוִד וַיֹּאמַר: מִי יַשְׁקֵנִי מַיִם מִבֹּאר בֵּית-לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשָּׁעַר“ (שמואל ב׳ כג, פסוק טו)
    • "ומה אם הדם שנפשו של אדם חתה ממנו, הפורש ממנו מקבל שכר-גזל ועריות שנפשו של אדם מתאווה להן ומחמדתן..." (משנה, סדר נזיקין, מסכת מכות, פרק ג', ט"ז)
  2. לשון המקרא שָׂם גְּבוּל, הִתְוָה גָּדֵר וּמַחֲסוֹם.[1]
    • וְהִתְאַוִּיתֶם לָכֶם, לִגְבוּל קֵדְמָה, מֵחֲצַר עֵינָן שְׁפָמָה“ (במדבר לד, פסוק י)

גיזרוןעריכה

  • מן המקרא. המשמעות השנייה מצויה פעם אחת במקרא.

מילים נרדפותעריכה

ראו גםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ויש הגורסים כי פועל זה מן השורש תו"ה הוא, ולשונו מלשון תוואי, וצורה זו בטעות הכותב יסודה והצורה הייתה אמורה להיות: וְהִתְוִיתֶם.