אבה
אָבָהעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אבה |
שורש וגזרה | א־ב־ה,גזרת נפ"א וגזרת נל"י/ה |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא [מליצה] רצה, הסכים, היה מוכן.
- "וַיֹּאמֶר הַמֶּלְצַר לָתֵת לוֹ אֶת־שְׂכָרוֹ, וּלְשַׁלְּחוֹ, וְלֹא אָבָה שְׁלֹמה לָקַחַת" ("שלמה ואשמדאי", חיים נחמן ביאליק)
- "דִּמְעַת עֵינִי בָּקְעָה וְנָטָפָה/ וַתִּמֹּג כֻּלָּהּ בַּכְּפוֹר./ כָּל שֶׁנַּפְשִׁי בְּלַהַט תֹּאבֶה/ נֶאֱפַד צִנָּה וָקֹר" ("דִּמְעַת עֵינִי", תרגם מגרמנית: יהודה שרת)
- ”וַיְחַזֵּק ה' אֶת לֵב פַּרְעֹה וְלֹא אָבָה לְשַׁלְּחָם“ (שמות י, פסוק כז)
- "והיא אומרת מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי והוא אומר לא חפצתי לקחתה" (משנה, מסכת יבמות, פרק י"ב, משנה ו')
גזרוןעריכה
- בפאפירוס קוֹלֶר בו מפורטות מנחות העם הנובי המועלות לפרעה מופיעה המילה (אּבְּ, ab) בהוראת לייחל ל-...[1] . ערבית בהגיית אֲבִּי,אָבַּהּ أَبَى בהוראה (מנוגדת לעברית... ולמצרית הקדומה) דחייה, התנגדות, סירוב .
הערהעריכה
- הפעלים בגזרת פ"א כגון - אָבַד, אָבָה, אָכַל, אָמַר, אָפָה נוטים בעתיד בבניין קל בביטול קבוע של האל"ף (בהגייה; ובצורת המדבר אף בכתיב), כגון אֹבַד, יֹאבֶה, תֹּאכַל, נֹאמַר, יֹאפוּ. שאר פועלי פ"א נוטים על דרך השלמים, כגון תֶּאֱזֹר, יֶאֱרֹב, תֶּאֱרַךְ, נֶאֱשַׁם, תֶּאֱרַע. בעוד הפעלים אָהַב, אָחַז נוהגים בשתי הדרכים: אֹהַב תֹּאהַב, אֶאֱהַב תֶּאֱהַב; אֹחַז תֶּאֱחֹז. הפועל אָהַד נוטה כנטיית אָהַב: אֹהַד יֹאהַד, אֶאֱהַד יֶאֱהַד.[2].
מובאות נוספותעריכה
- "ולהתחבר עם ילדים צעירים ממני לימים לא יכולתי ולא אביתי" ("בתולה נישאת", י"ל פרץ)
- ”וְלֹא אָבוּ הָאֲנָשִׁים לִשְׁמֹעַ לוֹ“ (שופטים יט, פסוק כה)
- ”אצטריך, סד"א, אם תֹאבו - טובה, ואם תמאנו - לא טובה ולא רעה, קמ"ל“ (בבלי, מסכת קידושין – דף סא, עמוד ב)
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
מידע נוסףעריכה
- פועל זה מופיע 71 פעמים במקרא וב־70 מתוכן קודמת לו מילת שלילה או תנאי ("לא", "לוא" ו"אם"). הפעם היחידה שבה אין זה קורה היא ”הֲיֹאבֶה רֵּים עָבְדֶךָ אִם יָלִין עַל אֲבוּסֶךָ“ (איוב לט, פסוק ט).
ראו גםעריכה
השורש אבה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
אֵבֶהעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אבה |
הגייה* | eveh |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא קנה סוף, גוֹמֵא.
- "וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי רָץ [...] חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה." (איוב ט כו)
פרשנים מפרשיםעריכה
- תרגום יונתן: "אילפייא דטעינין מיגדייא" - אניות טעונות דברי חפץ, כלומר מפרש אבה קרוב לאבה שלעיל.
- אבן־עזרא: "יש אומרים שם מקום או שם נהר שוטף ויש אומרים פירות כמו ואנביה שגיא והראשון נכון." וגם הוולגטה poma פֵּרוֹת.
- מצודת דוד: "נהר אבה."
- רש"י: "שם נהר שוטף."
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: reed