אָבָהעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אבה
שורש וגזרה א־ב־י/ה,גזרת נפ"א וגזרת נל"י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא [מליצה] הסכים, היה מוכן.

גזרוןעריכה

  • בפאפירוס קוֹלֶר בו מפורטות מנחות העם הנובי המועלות לפרעה מופיעה המילה (אָבְּ, ab) בהוראת לייחל ל-[1] . ערבית בהגיית אֲבִּי,אָבַּהּ أَبَى בהוראה (מנוגדת לעברית... ולמצרית הקדומה) דחייה, התנגדות, סירוב.

הערהעריכה

  • הפעלים בגזרת פ"א כגון - אָבַד, אָבָה, אָכַל, אָמַר, אָפָה נוטים בעתיד בבניין קל בביטול קבוע של האל"ף (בהגייה; ובצורת המדבר אף בכתיב), כגון אֹבַד, יֹאבֶה, תֹּאכַל, נֹאמַר, יֹאפוּ. שאר פועלי פ"א נוטים על דרך השלמים, כגון תֶּאֱזֹר, יֶאֱרֹב, תֶּאֱרַךְ, נֶאֱשַׁם, תֶּאֱרַע. בעוד הפעלים אָהַב, אָחַז נוהגים בשתי הדרכים: אֹהַב תֹּאהַב, אֶאֱהַב תֶּאֱהַב; אֹחַז תֶּאֱחֹז. הפועל אָהַד נוטה כנטיית אָהַב: אֹהַד יֹאהַד, אֶאֱהַד יֶאֱהַד.[2].

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • פועל זה מופיע 71 פעמים במקרא וב־70 מתוכן קודמת לו מילת שלילה או תנאי ("לא", "לוא" ו"אם"). הפעם היחידה שבה אין זה קורה היא הֲיֹאבֶה רֵּים עָבְדֶךָ אִם יָלִין עַל אֲבוּסֶךָ“ (איוב לט, פסוק ט).
  • יתכן שיש קשר לשורש אהב, בהבנת חז"ל את הפסוק תבנית:צט/מקרא שלא לאהוב המסית[3]

ראו גםעריכה


השורש אבה

השורש א־ב־ה הוא שורש מורכב השייך גם לגזרת נפ"א וגם לגזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

א־ב־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל אָבָה אוֹבֶה יֹאבֶה אֱבֵה לֶאֱבוֹת
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערהעריכה

  • שורש קרוב אוה (יותר נטיות) ותנייני תאב.

אֵבֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אבה
הגייה* eveh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא קנה סוף.
    • ”וְיָמַי קַלּוּ מִנִּי רָץ [...] חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה.“ (איוב ט, פסוק כו)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. מקביל לאכדית: apuקנים .
  • אכדית, בהגיית: (𒄑𒄀, אַפֻּ) שהיו סירות קנה סוף ונחשבו לסירות קלות ולפיכך מהירות.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • תרגום יונתן: "אִלְפַיָא דִטְעִינִין מִגְדַיָא" - אניות טעונות מגדים, כלומר מפרש 'אבה' קרוב לפועל אָבָה.
  • ראב"ע: "יש אומרים שם מקום או שם נהר שוטף, ויש אומרים פירות, כמו: וְאִנְבֵּהּ שַׂגִּיא (דניאל ד,ט) והראשון נכון." וגם הוולגטה תרגם: poma - פֵּרוֹת (והשוו אֵב).
  • פשיטתא: "אלפא סגיאתא דבעלדבבא" - אניות גדולות של שונאים. כנראה פירש 'אבה' בהוראת: אויב.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: reed‏‏‏‏

הערות שולייםעריכה

  1. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary: With an Index of English Words" ,1920 ,E. A. Wallis Budge" page 4
  2. האקדמיה ללשון העברית ,הפועל בגזרת פ"א
  3. רמב"ם הלכות ע"ז פ"ה. ספר החינוך