אֳנִיַּת אֵבֶה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אניית אבה
הגייה* oniyat eve
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ אֳנִיוֹת אֵבֶה
  1. לשון המקרא סירה־רפסודה קלה ומהירה, עשויה אלומות גומא מהודקות וקשורות יחד, לשיט בנהר.

גיזרון

עריכה
  • מן אֵבֶה, גֹּמֶא, סוּף; אכדית: abu.
  • בלשון יוונית קוינה המופיעה בתרגום השבעים תרגמו: 'אניות אבה' מספר איוב לעיל, בצירוף בהגיית: 'נאוסין אִכְנוס' (ναυσὶν-ἴχνος) בהוראת 'ספינת-מעקב' (דימוי זה אכן מתאים לדימוי הנשר העוקב בעיניו החדות אחר טרפו).
  • המילה אבה מופיעה פעם אחת בתנ"ך כחלק של הצירוף "אניות אבה" (איוב ט, כו).

פרשנים מפרשים

עריכה
  • רש"י על איוב ט כו: "אבה" – שם נהר שוטף.
  • מלבי"ם על איוב ט כו: "אניות אבה". מענין תאוה ורצון, וי"מ אניות עשויים מעץ לח וגומא מענין עודנו באבו, שהם הולכים במהירות כמ"ש ובכלי גומא על פני מים:

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה