אנית אבה

אֳנִיַּת אֵבֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אניית אבה
הגייה* oniyat eve
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ אֳנִיוֹת אֵבֶה
  1. לשון המקרא סירה־רפסודה קלה ומהירה, עשויה אלומות גומא מהודקות וקשורות יחד, לשיט בנהר.

גיזרוןעריכה

  • מן אֵבֶה, גֹּמֶא, סוּף; אכדית: abu.
  • בלשון יוונית קוינה המופיעה בתרגום השבעים תרגמו: 'אניות אבה' מספר איוב לעיל, בצירוף בהגיית: 'נאוסין אִכְנוס' (ναυσὶν-ἴχνος) בהוראת 'ספינת-מעקב' (דימוי זה אכן מתאים לדימוי הנשר העוקב בעיניו החדות אחר טרפו).
  • המילה אבה מופיעה פעם אחת בתנ"ך כחלק של הצירוף "אניות אבה" (איוב ט, כו).

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י על איוב ט כו: "אבה" – שם נהר שוטף.
  • מלבי"ם על איוב ט כו: "אניות אבה". מענין תאוה ורצון, וי"מ אניות עשויים מעץ לח וגומא מענין עודנו באבו, שהם הולכים במהירות כמ"ש ובכלי גומא על פני מים:

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה