כְּלִי גֹּמֶא

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כלי גומא
הגייה* kli gome
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צרף
נטיות ר׳ כְּלֵי גֹּמֶא
 
אציל מצרי צד דגים בצלצל מכלי גומא, ציור קיר מ־1430 לפנה"ס
  1. לשון המקרא (ימאות) סירה־רפסודה קלה ומהירה, עשויה אלומות גומא מהודקות וקשורות יחד, לשיט בנהר.
    • "הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי גֹמֶא עַל פְּנֵי מַיִם..." (ישעיהו יח ב)
    • ואם היה בארץ כוש: יביאוהו באסדות של גומא עד שיגיע למצרים, לפי שיש במעלה הנילוס הרים בולטים במים, ואי אפשר לסירות של עץ לעבור בו שלא ישברו, אבל אסדות של גומא המזופפות מתקפלות ואינן נשברות, כאומרו: "הוי ארץ צלצל כנפים אשר מעבר לנהרי כוש, השֹלח בים צירים ובכלי גומא על פני מים". (ספר הנבחר באמונות ודעות לר' סעדיה גאון, מאמר שמיני, פרק ו', בתרגום יוסף קפאח)
    • ”הָאֳנִיָּה הַכְּבֵדָה טֻלְטְלָה מִמִּשְׁבָּר אֶל מִשְׁבָּר כִּכְלִי גֹמֶא וְיַד חוֹבְלֶיהָ וּמַלָּחֶיהָ נִלְאֲתָה מִשְּלָט־בָּהּ לְהַטּוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ וְלַנְחוֹתָהּ לִמְחוֹז חֶפְצָם.“ (אגדת שלושה וארבעה, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

פרשנים מפרשים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה