רפסודה

רַפְסוֹדָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא רפסודה
הגייה* rafsoda
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ר־פ־ס־ד
דרך תצורה
נטיות ר׳ רַפְסוֹדוֹת; רַפְסוֹדַת־, ר׳ רַפְסוֹדוֹת־
 
רפסודה בנהר גאלגו בספרד
 
רפסודות בולי עץ מוכנות להשטה בנהר
  1. לשון המקרא (ימאות) בולי עץ גולמיים קשורים יחד ומושטים בנהר לשם הטענתם או הבאתם למנסרה.
    • ”וַאֲנַחְנוּ נִכְרֹת עֵצִים מִן-הַלְּבָנוֹן, כְּכָל-צָרְכֶּךָ, וּנְבִיאֵם לְךָ רַפְסֹדוֹת, עַל-יָם יָפוֹ.“ (דברי הימים ב׳ ב, פסוק טו)
    • ”אח"כ לקח מיד גיסו את היער הגדול אשר קנה אצל ראדזין לכרות עצים ולהוליכם רפסודות לדאנציג ויתפשר עם נושי גיסו ויקבוץ הון עתק.“ ("המליץ", 8 ביולי 1879, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  2. עברית חדשה (ימאות) כלי שיט פרימיטיבי, הבנוי מבולי עץ או אלומות קנים קשורים יחד לשיט בנהרות ואגמים בדרך כלל.
    • הרפסודה אינה אטומה, אך היא צפה מפני שעשויה מחומר קל ממים.
    • "באסדא - עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד, ומשיטים אותם בנהר ובני אדם הולכים עליהם. ובלשון מקרא קרוין רפסודות." (ברטנורא על ברכות ד)
    • ”גם עמלם לעשות רפסודה מעצים קשורים לא עלתה בידם מפאת כי התושבים הפראים אשר בסביבה הזאת עמדו להם לשטן [...].“ ("המגיד", 9 במרץ 1857, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
  3. כלי שיט ארעי, הבנוי מכלונסאות או מלוחות עץ המונחים על מצופים.
    • המלח צבע את דופן האונייה כשהוא עומד על רפסודת חביות.
  4. לשון חז"ל הדום, מצע או שטיח, אשר היושב על כסא גבוה מניח עליו את כפות רגליו.

גיזרוןעריכה

  • מילה יחידאית במקרא.
  • עפ"י מילון אב"ש אפשר שקרוב אל אכדית: rakasu, "קֶשֶׁר".
  • האקדמיה ללשון העברית, מונחי ימאות (תשי"ב), 1953; מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מונחי אנרגיה (תשנ"ב), 1992.

פרשנים מפרשיםעריכה

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: raft‏‏‏‏
  • גרמנית: Floß‏‏‏‏
  • הולנדית: vlot‏‏‏‏
  • יוונית: σχεδία‏‏‏‏
  • לטינית: ratis‏‏‏‏
  • פינית: lautta‏‏‏‏
  • צ'כית: vor‏‏‏‏
  • צרפתית: radeau‏‏‏‏
  • רוסית: плот‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: רפסודה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רפסודות