אסדה

אַסְדָּה עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אסדה
הגייה^*	asda
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	משקל קַטְלָה
נטיות	ר׳ אֲסָדוֹת; אַסְדַּת־, ר׳ אַסְדוֹת־

לשון חז"ל רפסודת בולי עץ, ובהרחבה - סירה שטוחה או מעבורת לשיט בנהר.
- "הזב והטהור שישבו בספינה או באסדה [...] אף על פי שאין בגדיהם נוגעים, הרי אלו טמאים מדרס." (משנה, מסכת זבים ג א)
- "היה יושב בספינה או בקרון או באסדה, יכון את לבו כנגד בית קדש הקדשים." (משנה מסכת ברכות ד ו)
עברית חדשה ספינה בעלת תחתית שטוחה להובלת מטענים בנהרות, בתעלות שיט או בנמלים.
- ”נעצרו 5 צעירים יהודים [...] המשתייכים, כפי שמוסרים, לחבר עובדים של אסדת נפט העוגנת בקרבת מקום בו נמצאו חמרי־הנפץ.“ ("הבקר", 1 באוקטובר 1946, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”לרשות הנמל עומדות 33 „אסדות טעינה“, הקולטות 600 תיבות פרי כל אחת.“ ("למרחב", 13 בפברואר 1955, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ” עוד מעט והגלים טילטלו אל החוף אסדה יפואית שהצבע מקולף מעליה והעץ מרקיב בדפנותיה.“ (חלום, מאת בנימין תמוז, בפרויקט בן יהודה)
עברית חדשה מתקן ימי במרחק מה מן החוף המשמש לקידוח ולהפקת נפט או גז מקרקעית הים.
- ”מכבה הבארות עלה על אסדת הנפט - ונאלץ לסגת מחמת הסערה והלהבות.“ ("מעריב", 11 ביולי 1988, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון עריכה

מסורית "סָדָּא".^[1] ביוונית: skhedia) σχεδία), רפסודה.

פרשנים מפרשים עריכה

רש"י על ברכות כח ב: "עצים הקשורים זה עם זה הרבה יחד ובלשון מקרא קורא אותם רפסודות ובלע"ז רדיי"ל [radeau] ובלשון אשכנז ולו"ס [Floß] ומשיטן בנהר להוליכן ממקום למקום ויכולין להלך עליהן כמו בספינה."
ר' עובדיה מברטנורא על משנה ברכות ד ו: "באסדא – עצים הרבה קשורים ומהודקים יחד, ומשיטים אותם בנהר ובני אדם הולכים עליהם. ובלשון מקרא קרוין רפסודות."
רס"ג תרגם המילה ”אַסְדָּה“ (משנה, מסכת ברכות – פרק ד, משנה ו) בהוראת מעברה, רפסודה - היא תיבת "מעדיה", ראו השורש הערבי (מ-וו-ד ع و د) , שהוראתו - לחזור ,לשוב ^[2].