לערך העוסק בגֻּמָא בלשון חז"ל; ראו גֻּמָּה .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
גומא
הגייה *
go me
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ג־מ־א
דרך תצורה
משקל קֹטֶל
נטיות
גומא הפפירוס
לשון המקרא סוג בוטני, Cyperus, שבו מינים רבים, בארץ יותר מעשרים מיני בר. רובם צמחי נחלים וביצות. חלקם גם נשתלים לנוי. ידוע במיוחד גמא הפפירוס.
”וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר.“ (שמות ב , פסוק ג ) .
”הֲיִגְאֶה-גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה, יִשְׂגֶּה-אָחוּ בְלִי-מָיִם.“ (איוב ח , פסוק יא ) .
הגומא משמש ליצירת סלים, מחצלות ומוצרי קליעה אחרים.
מקראי, גיזרון שנוי במחלוקת:
אולי מן גָּמָא 'שתה מים': הצמח שגומא מים, כצמח הגדל בקרבת נחלים וביצות.[ 1]
אולי קרוב אל אגמון במשמע דומה ושניהם אגמון וגומא נגזרים מן אגם,[ 2] מתוארים 'הצמח של האגם': אגם משמעו המקורי 'ביצה'[ 3] (כמו במקבילו באכדית agammu 'ביצה').
[ דרושים מקורות לכמה מן הטענות בפסקה זו ]
שאול מן מצרית-קדומה בהגיית קֶמַא ḳmꜣ במשמע זהה לעברית,[ 4] מושאלת לקופטית ⲕⲁⲙ.[ 5] .מופיע גם בצורה - qma בהוראת קני-סוף . להלן הירוגליף בהגיית גְמי gmi ובהוראת קני סוף :
ערך בוויקיפדיה:
גומא תמונות ומדיה בוויקישיתוף:
גומא
השורש גמא
השורש ג־מ־א הוא שורש מגזרת נל"א .
ג־מ־א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
גָּמָא
גּוֹמֵא
יִגְמָא
גְּמָא
לִגְמֹא
נִפְעַל
נִגְמָא
נִגְמָא
יִגָּמֵא
הִגָּמֵא
לְהִגָּמֵא
הִפְעִיל
הִגְמִיא
מַגְמִיא
יַגְמִיא
הַגְמֵא
לְהַגְמִיא
הֻפְעַל
הֻגְמָא
מֻגְמָא
יֻגְמָא
-אין-
-אין-
פִּעֵל
גִּמֵּא
מְגַמֵּא
יְגַמֵּא
גַּמֵּא
לְגַמֵּא
פֻּעַל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְגַּמֵּא
מִתְגַּמֵּא
יִתְגַּמֵּא
הִתְגַּמֵּא
לְהִתְגַּמֵּא
לשון חז"ל האות השלישית באלפבית העברי; גִּימֶל.
האות השלישית באלפבית היווני (Γ ,γ ).
”בְּשָׁלֹשׁ קֻפּוֹת שֶׁל שָׁלֹשׁ שָׁלֹשׁ סְאִין תּוֹרְמִין אֶת הַלִּשְׁכָּה, וְכָתוּב בָּהֶן אל"ף בי"ת גימ"ל; רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר – יְוָנִית כָּתוּב בָּהֶן, אלפ"א בית"א גמ"א .“ (משנה, מסכת שקלים – פרק ג, משנה ב )
לשון חז"ל זָוִית זְקוּפָה, כְּצוּרַת הָאוֹת Γ.
שתה מים. ובהשאלה: בלע מרחקים, התקדם מהר.
"גמאתי מרחקים בדרך אל ליבך" (ארם פדן, המרה).
בהשאלה מן (1): קלט מידע, קרא בשקיקה.
גמאתי כל פיסת אינפורמציה.
מקראי. מופיע פעם אחת בבנין פיעל גִּמֵּא ”בְּרַעַשׁ וְרֹגֶז יְגַמֶּא אָרֶץ“ (איוב לט , פסוק כד ) ופעם אחת הגמיא ”הגמיאיני נא מעט מים מכדך“ (בראשית כד , פסוק יז ) מופיע גם באכדית-גמאֻ, במשמעות זהה.
השורש גמא
השורש ג־מ־א הוא שורש מגזרת נל"א .
ג־מ־א
עבר
הווה/בינוני
עתיד
ציווי
שם הפועל
קַל
גָּמָא
גּוֹמֵא
יִגְמָא
גְּמָא
לִגְמֹא
נִפְעַל
נִגְמָא
נִגְמָא
יִגָּמֵא
הִגָּמֵא
לְהִגָּמֵא
הִפְעִיל
הִגְמִיא
מַגְמִיא
יַגְמִיא
הַגְמֵא
לְהַגְמִיא
הֻפְעַל
הֻגְמָא
מֻגְמָא
יֻגְמָא
-אין-
-אין-
פִּעֵל
גִּמֵּא
מְגַמֵּא
יְגַמֵּא
גַּמֵּא
לְגַמֵּא
פֻּעַל
-אַיִן-
-אַיִן-
-אַיִן-
-אין-
-אין-
הִתְפַּעֵל
הִתְגַּמֵּא
מִתְגַּמֵּא
יִתְגַּמֵּא
הִתְגַּמֵּא
לְהִתְגַּמֵּא