ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מו
הגייה* mo
חלק דיבר שם־גוף כללי
מין ללא
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. לשון המקרא מילה המציינת את גופו של מה או של מי שמדברים עליו תמיד בצרוף אותיות בכ"ל.

גיזרון

עריכה
  • השימוש במילה זאת קדום לתקופה שבה העברית נכתבה. במקור מו = מָה[1], בהוראה 'כמו ש' = 'כפי מָה ש', 'כ-מָה ש', בייתור לשון[2]. במקרא במו, למו מופיעות אך מעט. למו פעמים אחדות במקרא ואינה בשימוש מאוחר יותר. במו משמשת כיום רק בניבים וביטויים לשם הדגשה, כדוגמת "במו ידיו" = ממש בידיו ובעצמו. יוצאת מכלל זה כמו שנשארה בשימוש וגם בנטיות (כמוני, כמוך וכו').

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מוּ (גם: מְיוּ)

עריכה
א"ב יווני
 
כתיב מלא מו
הגייה* mu (גם: myu)
IPA m
ערך מספרי 40
ASCII

B7 ‏(Μ)
E6 ‏(μ)

יוניקוד

039C ‏(Μ)
03BC ‏(μ)

אותיות הא"ב היווני
Α α אלפא Β β ביתא
Γ γ גמא Δ δ דלתא
Ε ε אפסילון Ζ ζ זטא
Η η אטא Θ θ תטא
Ι ι יוטא Κ κ קפא
Λ λ למדא Μ μ מו
Ν ν נו Ξ ξ קסי
Ο ο אומיקרון Π π פאי
Ρ ρ רו Σ σ ς סיגמא
Τ τ טאו Υ υ אופסילון
Φ φ פי Χ χ כי
Ψ ψ פסי Ω ω אומגה
  1. האות השתים עשרה באלף בית היווני, המקבילה לאות מ'.
  2. תצליל של געיית הפרה.

תרגום

עריכה
  • אנגלית: mu‏, moo‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מו
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מו
  1. מילון אבן-שושן, ערך כמו.
  2. מילון קליין.