גמע

גָּמַע

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ג־מ־ע
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל בילע משקה במלוא לגמיו.

   • ”כיצד לשתות דבר שדרכו לשתות אין מחייבין אותו להיות גומע אניגרון וסניגרון ולשתות יין בשמריו“ (תוספתא, מסכת שביעית – פרק ו, הלכה ג)
   • ”או שהמחה את החלב וגמעו טמא כרכו בחזרת ובלעה טמא בסיב ובלעה טהור“ (תוספתא, מסכת זבים – פרק ה, הלכה ט)

גיזרון

• במקרא שורש ג־מ־א בפועל הגמיא פעם אחת ”הגמיאני מעט מים מכדך“ (בראשית כד, פסוק יז) ופעם אחת בפועל גִמֵּא ”יְגַמֶּא ארץ“ (איוב לט, פסוק כד)

נגזרות

• גמיעה

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• לגם

השורש גמא

השורש ג־מ־א הוא שורש מגזרת נל"א. נטיות הפעלים ג־מ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל גָּמָא גּוֹמֵא יִגְמָא גְּמָא לִגְמֹא נִפְעַל נִגְמָא נִגְמָא יִגָּמֵא הִגָּמֵא לְהִגָּמֵא הִפְעִיל הִגְמִיא מַגְמִיא יַגְמִיא הַגְמֵא לְהַגְמִיא הֻפְעַל הֻגְמָא מֻגְמָא יֻגְמָא -אין- -אין- פִּעֵל גִּמֵּא מְגַמֵּא יְגַמֵּא גַּמֵּא לְגַמֵּא פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְגַּמֵּא מִתְגַּמֵּא יִתְגַּמֵּא הִתְגַּמֵּא לְהִתְגַּמֵּא

גִּמֵּעַ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	גימע
שורש וגזרה	ג־מ־ע
בניין	פִּעֵל

1. לשון חז"ל

   • ”והחושש בשיניו לא יגמע את החומץ ופולט אבל מגמע ובולע מטבל ואינו חושש“ (תוספתא, מסכת תרומות – פרק ט, הלכה יא)
   • ”הואיל וראוי לגמע בו (בשופר) מים לתינוק“ (בבלי, מסכת שבת – דף לה, עמוד ב)