לג

לֹג

לשון המקרא מידת נפח מקראית לנוזלים, כ־450 סמ"ק.
- ”וְלָקַח הַכֹּהֵן מִלֹּג הַשָּׁמֶן וְיָצַק עַל־כַּף הַכֹּהֵן הַשְּׂמָאלִית.“ (ויקרא יד, פסוק טו)
- ”נִסּוּךְ הַמַּיִם כֵּיצַד? צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלֹשֶׁת לֻגִּים הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלּוֹחַ. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ“ (משנה, מסכת משנה – פרק סוכה, משנה ד)
- ”מֵאֵימָתַי חַיָּב, מִשֶּׁיֹּאכַל טַרְטֵימַר בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה חֲצִי לֹג יַיִן הָאִיטַלְקִי; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, מָנֶה בָשָׂר וְלֹג יָיִן.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ח, משנה ב)
- "לשתן יוחסו בעבר סגולות ריפוי,ורש"י המליץ על על שתיית כוס קטנה של שתן תינוק בן 40 יום. בימה"ב מקובל היה שלוג שתן מועיל אף לכשפים" / אברהם אופיר שמש; חומרי מרפא בספרות היהודית של ימי־הביניים והעת החדשה.

נזכר גם באוגריתית כמידת נפח לנוזלים: (lg) 'לג', תמיד עם שם הנוזל לדוגמא: 1 לג יין,10 לג שמן,3 לג רקח,וכדומה . ארמית: לְגֶטַּא. יוונית עתיקה: λαγηνος, לגינוס, "קנקן".

ערך בוויקיפדיה: לוג

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לג

סדרת חילופי המפנים מול הרוח; לֶגִים קצרים באדום, לֶגִים ארוכים בשחור

עברית חדשה [סלנג] (ימאות) קטע הדרך שעושה סירה או ספינת מפרשים בין חילוף מפנה אחד לשני בשיט ברוח קדמית.
- "לקראת סיום המסע הפלגנו כמה "לגים" בלילה. כל פעם כ-70 מייל." ("כחול" - מגזין השיט והספורט הימי, גליון 45)