בעבר הוצע גיזרון מניב בבלי, שורש ארכאי ל-ג-ג, ”וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן“ (ויקרא יד, פסוק י) .גם בהוראת מידת משקל מן העולם העתיק, כ-400 סמ"ק ”רבי עקיבא אומר מה תלמוד לומר בשמן בשמן שני פעמים אילו לא נאמר אלא בשמן אחד הייתי אומר הרי הוא ככל המנחות ללוג“ (משנה, מסכת מנחות – פרק פט, משנה א) . בתלמוד ירושלמי, בצורת "לוגא" - "כמה לוגא עביד תרתין ליטרין"?
כיום מקובל יותר הגיזרון מיוונית בהגיית: לגינוס: (λάγηνος) (לטינית: lagena), כשם של בקבוק חרס בעל צוואר וידיות. הלגין נזכר גם על גבי אוסטרקאות מיב המתוארכות לתקופה הפרסית, בכתיב: 'לגן'. אכדית: לגנֻ (lagnu). המילה מצוייה גם בארמית: "לְגִינָא".[1]
