לָגִיןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לגין
הגייה* lagin
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ג־ג
דרך תצורה
נטיות ר׳ לָגִינִים
  1. לשון חז"ל כד, בקבוק.
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בַּשַּׁבָּת – בְּכוֹס, בְּיוֹם טוֹב – בְּלָגִין, וּבַמּוֹעֵד – בְּחָבִית“ (משנה, מסכת שבתפרק כ, משנה ב)
    • לָגִין שֶׁהוּא מָלֵא מַשְׁקִין טְהוֹרִין, הַלָּגִין טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין.“ (משנה, מסכת אהלותפרק ה, משנה ד)

גיזרוןעריכה

  • בעבר הוצע גיזרון מניב בבלי, שורש ארכאי ל-ג-ג, ”וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן“ (ויקרא יד, פסוק י) .גם בהוראת מידת משקל מן העולם העתיק, כ-400 סמ"ק ”רבי עקיבא אומר מה תלמוד לומר בשמן בשמן שני פעמים אילו לא נאמר אלא בשמן אחד הייתי אומר הרי הוא ככל המנחות ללוג (משנה, מסכת מנחותפרק פט, משנה א) . בתלמוד ירושלמי, בצורת "לוגא" - "כמה לוגא עביד תרתין ליטרין"?
  • כיום מקובל יותר הגיזרון מיוונית בהגיית: לגינוס: (λάγηνος) (לטינית: lagena), כשם של בקבוק חרס בעל צוואר וידיות. הלגין נזכר גם על גבי אוסטרקאות מיב המתוארכות לתקופה הפרסית, בכתיב: 'לגן'. אכדית: לגנֻ (lagnu). המילה מצוייה גם בארמית: "לְגִינָא".[1]

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

מידע נוסףעריכה

  • על־פי כתב יד קאופמן צורת הרבים של המילה נכתבת בקמץ, וזאת בניגוד למילונים כגון "מילון אבן־שושן", שבהם נכתב כי הלמ"ד מנוקדת בשווא.
  1. שי היימנס, המילים השאולות מיוונית ומלטינית במשנה. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת תל אביב, 2013. עמ' 122-123.