בעבר הוצע גיזרון מניב בבלי, שורש ארכאי ל-ג-ג, ”וְלֹג אֶחָד שָׁמֶן“ (ויקרא יד, פסוק י) .גם בהוראת מידת משקל מן העולם העתיק, כ-400 סמ"ק שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:משנה) אין פרק פט במסכת מנחות. ”רבי עקיבא אומר מה תלמוד לומר בשמן בשמן שני פעמים אילו לא נאמר אלא בשמן אחד הייתי אומר הרי הוא ככל המנחות ללוג“ (משנה, מסכת מנחות – פרק פט, משנה א) . בתלמוד ירושלמי, בצורת "לוגא" - "כמה לוגא עביד תרתין ליטרין"?
כיום מקובל יותר הגיזרון מיוונית בהגיית: לגינוס: (λάγηνος) (לטינית: lagena), כשם של בקבוק חרס בעל צוואר וידיות. הלגין נזכר גם על גבי אוסטרקאות מיב המתוארכות לתקופה הפרסית, בכתיב: 'לגן'. אכדית: לגנֻ (lagnu). המילה מצוייה גם בארמית: "לְגִינָא".[1]
