בַּקְבּוּקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בקבוק
הגייה* baqbuq
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ק־ב־ק
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות ר׳ בַּקְבּוּקִים
 
בקבוק
  1. כלי קיבול לנוזלים, לצורך שתייה. בעבר הוכן מחרס ואילו היום מזכוכית או מפלסטיק.
    • ”וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ עֲשָׂרָה לֶחֶם וְנִקֻּדִים וּבַקְבֻּק דְּבַשׁ“ (מלכים א׳ יד, פסוק ג)
    • ”וְשָׁבַרְתָּ הַבַּקְבֻּק לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים אוֹתָךְ“ (ירמיהו יט, פסוק י)
    • האם נתנה לתינוקה בקבוק חלב.

גיזרוןעריכה

  • המילה היא מילה אונומטופאית, משום הצליל המחקה את שפיכת הנוזל מן הבקבוק; לדעת אחרים המילה נוצרה על־ידי גזירה מרובעת מהשורש ב־ק־ק.[1]
  • השוו ערבית: بَقْبَقَة (בַּקְבַּקַה).
  • בארמית־סורית: ܒܿܲܓܼܒܿܘܼܓܼܵܐ (‎(baḡbūḡā.
  • יוונית עתיקה: "בִּיכּוֹס"- βῖκος.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • ירמיהו מדמה את ישראל החוטאים שאחריתם תהה כבקבוק מנותץ. ”כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת-הָעָם הַזֶּה וְאֶת-הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת-כְּלִי הַיּוֹצֵר, אֲשֶׁר לֹא-יוּכַל לְהֵרָפֵה עוֹד“ (ירמיהו יט, פסוק יא). וכך גם ניתן להבין את הפועל "בוקתי" (שבירת בקבוק) המופיע באותו הפרק - ”וּבַקֹּתִי אֶת עֲצַת יְהוּדָה“ (ירמיהו יט, פסוק ז).
  • בעלילות בעל וענת הכתובות באוגריתית מופיעה המילה "בָּכְּ" - קאסוטו תרגם כלי (סתמי). מנחם נאדל לעומתו, סבר שמקור שם זה מן "בקבוק"-"בוק" הנועד להכלת יין או דבש.
  • "בעל הערוך" ובעקבותיו רד"ק בספרו, "אוצר השורשים" קבעו - "בקבוק", משום הצליל המחקה את שנשמע בעת שפיכת הנוזל מן הבקבוק או בעת לגימה (ראה "בִּקְבּוּק").
  • מחבר "האוצר" שמואל יוסף פין, וקניג במילונו המקראי קבעו: בקבוק, מגיע משורש ב.ק.ק., בהוראת "ריק", פירוש שכנראה הושפע מן הביטוי הארמי - "בוקי סריקי" (מילולית: בקבוקים ריקים) במשמעות מליצות ריקות או נבובות.
  • בן יהודה - כלי חרס או זכוכית שפיהם צר.
  • גסניוס-בוהל קבעו שמדובר באונומטופיה, ונטו לפרש על פי הערבית: بَقْبَقَة (בַּקְבַּקַה).
  • בתרגום יונתן "בקבוק" הוא - "זלוע", "וְתִסְבִין בִּידִיך עֲסַר טֻלמִין דִּלחֵים וְכֵיסָנִין וּזלוּעַ דִּדבַשׁ", למלה זו שדה סמנטי משותף עם "זלף" וגם "לח"[2], (ראו גם - שרף "זלוע" ששימש במקדשי יוון, וכנראה גם בבית המקדש ,חלבנה - [1]).

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: bottle‏, flask‏‏‏‏
  • הונגרית: üveg‏‏‏‏
  • ערבית: زجاجة‏‏‏‏ (תעתיק: זֻגָ'אגַ'ה)
  • גרמנית: Flasche‏‏‏‏

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: בקבוק
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בקבוקים

סימוכיןעריכה

  1. "בַּקְבֻּק",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1228)
  2. מנחם נאדל;לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית,(טבת תשי"ז)עמ'82-93

בִּקְבּוּקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בקבוק
הגייה* biqbuq
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ק־ב־ק
דרך תצורה משקל קִטּוּל
נטיות ר׳ בִּקְבּוּקִים; בִּקְבּוּק־, ר׳ בִּקְבּוּקֵי־
  1. קול הנוזל הנשפך מפיו הצר של בַּקְבּוּק.
    • קול בִקבוק נשמע כשנמזגו המשקאות לכוסות.
  2. הכנסת נוזל לְבַקְבּוּק המיועד להחזקתו.
    • היין עבר בִקבוק לקראת הפצתו לחנויות.
  3. [בלשנות] אונומטופיה, מילה או צירוף מילים שצלילן מחקה את משמעותן.

גיזרוןעריכה

מעברית של ימי הביניים. מופיע ב"שולחן ערוך" ואצל הרד"ק. הפועל ושם הפעולה מהשורש ב.ק.ב.ק., כגון "המים המבקבקים" ו"בִקבּוּק המעיים" חדרו לעברית מערבית של ימי הביניים.[1] מתן המשמעות "אונומוטופיה" כמעתק מטונימי הוא חידוש של יונתן רטוש.[2]

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: gurgle‏‏‏‏
  • גרמנית: gurgeln‏‏‏‏
  1. מנחם נאדל; לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית, (טבת תשי"ז) עמ' 82-93
  2. מיכל אפשרת, "תהליכים סמנטיים בתחדישיו של יונתן רטוש", מתוך: לשוננו ס"ה ב' (אדר ב' תשס"ג), עמ' 151-176