Filenew.png יש להוסיף לדף זה את הערך: בִּקְבּוּק.

בַּקְבּוּקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בקבוק
הגייה* bakbuk
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־ק־ב־ק
דרך תצורה משקל קַטּוּל
נטיות ר׳ בַּקְבּוּקִים
 
בקבוק
  1. כלי קיבול לנוזלים, לצורך שתייה. בעבר הוכן מחרס ואילו היום מזכוכית או מפלסטיק.
    • ”וְלָקַחַתְּ בְּיָדֵךְ עֲשָׂרָה לֶחֶם וְנִקֻּדִים וּבַקְבֻּק דְּבַשׁ“ (מלכים א׳ יד, פסוק ג)
    • ”וְשָׁבַרְתָּ הַבַּקְבֻּק לְעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הַהֹלְכִים אוֹתָךְ“ (ירמיהו יט, פסוק י)
    • האם נתנה לתינוקה בקבוק חלב.

גיזרוןעריכה

  • המילה היא מילה אונומטופאית, משום הצליל המחקה את שפיכת הנוזל מן הבקבוק; לדעת אחרים המילה נוצרה על־ידי גזירה מרובעת מהשורש ב־ק־ק.[1]
  • השוו ערבית: بَقْبَقَة (בַּקְבַּקַה).
  • בארמית־סורית: ܒܿܲܓܼܒܿܘܼܓܼܵܐ ‎(baḡbūḡā.
  • יוונית עתיקה: "בִּיכּוֹס"- βῖκος.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • ירמיהו מדמה את ישראל החוטאים שאחריתם תהה כבקבוק מנותץ . ”כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת-הָעָם הַזֶּה וְאֶת-הָעִיר הַזֹּאת, כַּאֲשֶׁר יִשְׁבֹּר אֶת-כְּלִי הַיּוֹצֵר, אֲשֶׁר לֹא-יוּכַל לְהֵרָפֵה עוֹד“ (ירמיהו יט, פסוק יא). וכך גם ניתן להבין את הפועל "בוקתי"(שבירת בקבוק) המופיע באותו הפרק- ”וּבַקֹּתִי אֶת עֲצַת יְהוּדָה“ (ירמיהו יט, פסוק ז).
  • בלוח האלה ענת הכתוב בשפה אוגריתית מופיעה המילה "בָּכְּ"-קאסוטו תרגם כלי (סתמי) . מנחם נאדל לעומתו, סבר שמקור שם זה מן "בקבוק"-"בוק" הנועד להכלת יין או דבש.
  • "בעל הערוך" ובעקבותיו רד"ק בספרו, "אוצר השורשים" קבעו - "בקבוק",משום הצליל המחקה את שנשמע בעת שפיכת הנוזל מן הבקבוק או בעת לגימה.
  • מחבר "האוצר" שמואל יוסף פין , וקניג במילונו המקראי קבעו: בקבוק, מגיע משורש ב.ק.ק, בהוראת-"ריק", פירוש שכנראה הושפע מן הבטוי הארמי - "בוקי סריקי" (מילולית: בקבוקים ריקים) במשמעות מליצות ריקות או נבובות.
  • בן יהודה - כלי חרס או זכוכית שפיהם צר.
  • גסניוס-בוהל קבעו שמדובר באונומטופיה, ונטו לפרש על פי הערבית:( بَقْبَقَة בַּקְבַּקַה).
  • בתרגום יונתן "בקבוק" הוא - "זלוע", "וְתִסְבִין בִּידִיך עֲסַר טֻלמִין דִּלחֵים וְכֵיסָנִין וּזלוּעַ דִּדבַשׁ", למלה זו שדה סמנטי משותף עם "זלף" וגם "לח"[2],(ראו גם -שרף "זלוע" ששימש במקדשי יוון, וכנראה גם בביהמ"ק ,חלבנה -[1]).

מידע נוסףעריכה

  • הביטויים "המים המבקבקים", "בִקבּוּק המעיים" חדרו לעברית, מערבית של ימי הביניים [3].

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: flask‏, bottle‏‏‏‏
  • הונגרית: üveg‏‏‏‏
  • ערבית: زجاجة‏‏‏‏ (תעתיק: זֻגָ'אגַ'ה)

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: בקבוק
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בקבוקים

סימוכיןעריכה

  1. "בַּקְבֻּק",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1228)
  2. מנחם נאדל;לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית,(טבת תשי"ז)עמ'82-93
  3. מנחם נאדל;לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית,(טבת תשי"ז)עמ'82-93