לֵחַ עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא ליח
הגייה* leakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ח־ח גזרת הכפולים
דרך תצורה משקל קֵטֶל
נטיות לֵחַ־; כ׳ לֵחוֹ
  1. רטיבות.
  2. בהשאלה: רעננות, חיוניות, כוח.

גיזרון עריכה

  • מקבילה בארמית: לִחְלוּחָא.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום משמעות (1) עריכה

תרגום משמעות (2) עריכה

ראו גם עריכה

לַח עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לח
הגייה* lakh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ל־ח־ח
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר': לַחִים, נ': לֶחָה[1], נ"ר: לַחוֹת
  1. ספוג במים (או נוזל אחר על בסיס מים).
    • ”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה; וְכָל־מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה, וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.“ (במדבר ו, פסוק ג)
    • ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, שִׁמְשׁוֹן; אִם־יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים, אֲשֶׁר לֹא-חֹרָבוּ – וְחָלִיתִי, וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם.“ (שופטים טז, פסוק ז)
    • ”וְיָדְעוּ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה, כִּי אֲנִי יְהוָה – הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ, הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח, וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ; אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.“ (יחזקאל יז, פסוק כד)
    • ”וּבְנַפשִׁי אֲגַם-בְּדֹלַח, / דְּגֵי-זָהָב-חֲלוֹמוֹתָי. / וְעַל קַרקַע-אֲגַם – עַל חוֹל לַח – / כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת – שִׁירָי.“ (זוכר אני, מאת אברהם שטרן, בפרויקט בן יהודה)
    • חודשי הקיץ בארץ מאופיינים באקלים חם ולח במישור החוף ובשפלה.

צירופים עריכה

נגזרות עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. בצורת הנקבה באה הלמ"ד בסגול כיוון שהחי"ת מוארכת בקמץ, כמו למשל "צֶחָה" מן "צַח".