לח
לֵחַ עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | ליח |
| הגייה* | leakh |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ל־ח־ח גזרת הכפולים |
| דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
| נטיות | לֵחַ־; כ׳ לֵחוֹ |
- רטיבות.
- בהשאלה: רעננות, חיוניות, כוח.
- ”אַךְ אֵיךְ תִּדּוֹם וּבָךְ אֵשׁ צָרֶבֶת, בָּךְ חֵץ טָבוּעַ, שַׁלְהֶבֶת מַכְאֶבֶת, כָּל לֵחַ, כָּל דֶּשֶׁן כָּלִיל נִשְׂרָפוּ.“ (הגיוני עצב, מאת מרדכי צבי מאנה, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון עריכה
- מקבילה בארמית: לִחְלוּחָא.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום משמעות (1) עריכה
תרגום משמעות (2) עריכה
- אנגלית: vitality
- ספרדית: vitalidad, lozanía
- ערבית: حَيَوِيَّة
ראו גם עריכה
לַח עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לח |
| הגייה* | lakh |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ל־ח־ח |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | ר': לַחִים, נ': לֶחָה[1], נ"ר: לַחוֹת |
- ספוג במים (או נוזל אחר על בסיס מים).
- ”מִיַּיִן וְשֵׁכָר יַזִּיר, חֹמֶץ יַיִן וְחֹמֶץ שֵׁכָר לֹא יִשְׁתֶּה; וְכָל־מִשְׁרַת עֲנָבִים לֹא יִשְׁתֶּה, וַעֲנָבִים לַחִים וִיבֵשִׁים לֹא יֹאכֵל.“ (במדבר ו, פסוק ג)
- ”וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ, שִׁמְשׁוֹן; אִם־יַאַסְרֻנִי בְּשִׁבְעָה יְתָרִים לַחִים, אֲשֶׁר לֹא-חֹרָבוּ – וְחָלִיתִי, וְהָיִיתִי כְּאַחַד הָאָדָם.“ (שופטים טז, פסוק ז)
- ”וְיָדְעוּ כָּל־עֲצֵי הַשָּׂדֶה, כִּי אֲנִי יְהוָה – הִשְׁפַּלְתִּי עֵץ גָּבֹהַּ, הִגְבַּהְתִּי עֵץ שָׁפָל, הוֹבַשְׁתִּי עֵץ לָח, וְהִפְרַחְתִּי עֵץ יָבֵשׁ; אֲנִי יְהוָה, דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי.“ (יחזקאל יז, פסוק כד)
- ”וּבְנַפשִׁי אֲגַם-בְּדֹלַח, / דְּגֵי-זָהָב-חֲלוֹמוֹתָי. / וְעַל קַרקַע-אֲגַם – עַל חוֹל לַח – / כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת – שִׁירָי.“ (זוכר אני, מאת אברהם שטרן, בפרויקט בן יהודה)
- חודשי הקיץ בארץ מאופיינים באקלים חם ולח במישור החוף ובשפלה.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
ניגודים עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ↑ בצורת הנקבה באה הלמ"ד בסגול כיוון שהחי"ת מוארכת בקמץ, כמו למשל "צֶחָה" מן "צַח".