חִיּוּנִיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חיוני
הגייה* chiyuni
חלק דיבר תואר
מין
שורש ח־י־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלָנִי
נטיות נ׳ חִיּוּנִית ר׳ חיוניים חיוניות
  1. לשון ימי הביניים שיש בו חיים. או שהכרחי לתת חיים באחר. בדרך כלל בהתייחס לנפש או נשמה
    • העיר בזה כי שתי הצורות שהם הדוממית והצומחת או הצומחת והחיונית רלב"ג מלכים א פרק יא
    • ומזה הסוג גם כן הוא הרוח החיוני ובעבור שעם הכעס יתלהב הרוח החיוני נקרא הכעס על שם נושאו בדרך השאלה רוח אברבנאל בראשית פרק א
  2. עברית חדשה הכרחי לצורך מה. שחשיבותו גדולה.
    • קווי האופי של האם שונים במהותם מאלו של האב. האם באופייה, דאגנית, יותר, רגשית, נחונה בכוח הדבור השידול, העידוד והחיזוק, החיוניים כל כך לילד לבשלותו הרגשית והחברתית ( פסקי דין רבניים מאגר מקוון פס"ד קמח )

גיזרוןעריכה

  • מן חיים. הדגש ב־י' נובע מהיותו עיצורי ואחרי חיריק.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חיוני


השורש חיה

השורש ח־י־ה הוא שורש מורכב הניטה בחלק מזמן העבר ובזמן הבינוני של בניין קל לפי גזרת ע"ע, וביתר הנטייה ניטה לפי גזרת נל"י/ה.

נטיות הפעליםעריכה

ח־י־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל חַי (זכר) או חָיָה (זכר) חַי יִחְיֶה חֱיֵה או חֲיֵה לִחְיוֹת
נִפְעַל
הִפְעִיל הֶחֱיָה מַחֲיֶה יַחֲיֶה הַחֲיֵה לְהַחֲיוֹת
הֻפְעַל הָחֳיָה מָחֳיֶה יָחֳיֶה -אין- -אין-
פִּעֵל חִיָּה מְחַיֶּה יְחַיֶּה חַיֵּה לְחַיּוֹת
פֻּעַל חֻיָּה מְחֻיֶּה יְחֻיֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַיָּה מִתְחַיֶּה יִתְחַיֶּה הִתְחַיֵּה לְהִתְחַיּוֹת

הערותעריכה

  • בבניין קל, המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
  • בבניין הפעיל, הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל.
  • בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב, פסוק יח), ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז, פסוק ה), ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג, פסוק יב) וכדומה.