שתיה
(הופנה מהדף שתייה)
שְׁתִיָּה א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שתייה |
| הגייה* | shtiya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ש־ת־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | ר׳ שְׁתִיּוֹת; שְׁתִיַּת־, ר׳ שְׁתִיּוֹת־ |
_-_Thirst_(1886).jpg)
- צריכת נוזלים רצונית דרך הושט, בכדי להרוות צמאון הגוף.
- ”יוֹם הַכִּפּוּרִים אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבִשְׁתִיָּה וּבִרְחִיצָה וּבְסִיכָה וּבִנְעִילַת הַסַּנְדָּל וּבְתַשְׁמִישׁ הַמִּטָּה.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ח, משנה א)
- ”שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אֹכַל, וְאָכַל אכָלִים שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לַאֲכִילָה וְשָׁתָה מַשְׁקִין שֶׁאֵינָן רְאוּיִין לִשְׁתִיָּה, פָּטוּר.“ (משנה, מסכת שבועות – פרק ג, משנה ד)
- שתיית יין, במידה, היא דבר המשמח את האדם.
- בהשאלה: צריכת אלכוהול.
- משקה הראוי לצריכת האדם בכדי להרוות צמאונו.
- יש להביא שתייה אל הטיול במדבר כדי להימנע מסכנת התייבשות.
- [סלנג, צבא] בחלק מהיחידות: פריסה; אירוע חגיגי, בו מוגש אוכל ונאמרים דברים.
- אני הולך לארגן שתיית שחרור, כמו שלא ראית בחיים.
גיזרון
עריכה- שם פעולה מן שתה. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
- במקורות מצריים קדומים (שֲׁאְיְתְּ,šꜥy.t) בהוראת משקה.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: שתייה |
| השורש שׁתה | ||
|---|---|---|
|
שְׁתִיָּה ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שתייה |
| הגייה* | shtiyah |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ש־ת־י/ה |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- דבר המשמש בסיס לדבר מה אחר; יסוד.
- ”מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן, אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים, וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת, גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלשׁ אֶצְבָּעוֹת, וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ה, משנה ב)
- ”ושתיה היתה נקראת. תנא: שממנה הושתת העולם.“ (בבלי, מסכת יומא – דף נד, עמוד ב)
- ”הם הם מראות שתיָה לנפשי, צורות יסוד, שנתנו לי משמים חנם [...].“ (ספיח, מאת ח"נ ביאליק, 1923, באתר מאגרים)
גיזרון
עריכה- מן שָׁת. המלה מופיעה על פי רוב רק בצירוף "אבן שתיה".
נגזרות
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: foundation
- ספרדית: imprescindible, fundamental