שתי
שְׁתִי
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | שתי |
| הגייה* | shti |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | שׁ־ת־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קְטִי |
| נטיות | שְׁתִי־, שִׁתְיו |
- לשון המקרא החוטים האנכיים בטויית שתי וערב.
- "וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד אוֹ אֶת הַשְּׁתִי אוֹ אֶת הָעֵרֶב בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים [...]" (ויקרא יג נב)
- "מלאכת האריגה נעשתה כנראה בעיקר בנול ניצב, שהיה עשוי מסגרת של עץ, וחוטי השתי האנכיים נקשרו בקצה התחתון שלהם במשקולות." (האוניברסיטה הפתוחה, מבוא לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופת המקרא, 1989)
גיזרון
עריכה- מן שָׁת, יסוד.