שת

שָׁת

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	שת
שורש וגזרה	ש־י־ת, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא שׂם, הניח.

   • ” גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ“ (בראשית מו, פסוק ד).
   • ”וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה וּבֵין זַרְעֲךָ וּבֵין זַרְעָהּ הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב“ (בראשית ג, פסוק טו).
   • ”כִּי תְקַדְּמֶנּוּ בִּרְכוֹת טוֹב תָּשִׁית לְרֹאשׁוֹ עֲטֶרֶת פָּז“ (תהילים כא, פסוק ד).
   • ”תַּמְשִׁילֵהוּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ כֹּל שַׁתָּה תַחַת רַגְלָיו“ (תהלים ח, פסוק ז)
   • ”גַּם צִפּוֹר מָצְאָה בַיִת וּדְרוֹר קֵן לָהּ אֲשֶׁר שָׁתָה אֶפְרֹחֶיהָ אֶת מִזְבְּחוֹתֶיךָ“ (תהלים פד, פסוק ד)
   • ”הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי מִמֶּנִּי שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא“ (תהלים פח, פסוק ט)
   • ” וַיָּשֶׁת לוֹ עֲדָרִים לְבַדּוֹ וְלֹא שָׁתָם עַל צֹאן לָבָן“ (בראשית ל, פסוק מ)
   • "לָלִין בַּעֲמָקִים וּבָחֳרָשִׁים מְצִלִּים, לָשִׁית בַּכֵּפִים עַל-עֲטַלֵּפִים כַּפּוֹ..." (ח.נ. ביאליק / על איילת השחר).

2. לשון המקרא הפך משהו להיות.

   • ”וְשַׂמְתִּיהָ כַמִּדְבָּר, וְשַׁתִּהָ כְּאֶרֶץ צִיָּה, וַהֲמִתִּיהָ בַּצָּמָא“ (הושע ב, פסוק ה).

גיזרון

• מן המקרא. ”הִרְחַקְתָּ מְיֻדָּעַי מִמֶּנִּי שַׁתַּנִי תוֹעֵבוֹת לָמוֹ כָּלֻא וְלֹא אֵצֵא“ (תהלים פח, פסוק ט)

נגזרות

• שתיה ב

מובאות נוספות

• ”שִׁיתָה ה' מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה.“ (תהילים ט, פסוק כא)
• ”כִּי מֵי דִימוֹן מָלְאוּ דָם כִּי אָשִׁית עַל דִּימוֹן נוֹסָפוֹת לִפְלֵיטַת מוֹאָב אַרְיֵה וְלִשְׁאֵרִית אֲדָמָה“ (ישעיהו טו, פסוק ט).
• ”וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי אָשִׁית לִבִּי רָאִיתִי לָקַחְתִּי מוּסָר“ (משלי כד, פסוק לב).
• ”וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ“ (איוב לח, פסוק יא).
• ”וְעַתָּה שָׂחֲקוּ עָלַי צְעִירִים מִמֶּנִּי לְיָמִים אֲשֶׁר מָאַסְתִּי אֲבוֹתָם לָשִׁית עִם כַּלְבֵי צֹאנִי“ (איוב ל, פסוק א).

מילים נרדפות

למשמעות (1):

• אשיה
• הניח
• שית^{[דרושה הבהרה]}
• שם

תרגום

יידיש:שטעלן‏‏‏‏ ערבית:وَضَعَ‏‏‏‏

פרסית:گرفتن‏‏‏‏ שוודית:Sätt‏‏‏‏

מובאות נוספות

1. • ”שַׁתָּה עֲו‍ֹנֹתֵינוּ לְנֶגְדֶּךָ; עֲלֻמֵנוּ לִמְאוֹר פָּנֶיךָ“ (תהילים צ, פסוק ח).
   • " וַיֵּדַע אָדָם עוֹד, אֶת-אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת: כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים, זֶרַע אַחֵר – תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן." (בראשית ד כה)

תרגום

יידיש:שטעלן‏‏‏‏ ערבית:وَضَعَ‏‏‏‏

פרסית:گرفتن‏‏‏‏ שוודית:Sätt‏‏‏‏

ראו גם

• הוּשַׁת

שֵׁת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שת
הגייה*	shet
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ת־ת
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות

אזהרה חינוכית: תמונה זו מציגה
אחוריים

שת תחתית גוף

 

1. לשון המקרא איבר הממוקם מאחורי האגן בסוף הגב התחתון, הכולל זוג מסות שריר ושומן.

   • ”...עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם.“ (ישעיהו כ, פסוק ד)
   • ”וַיִּקַּח חָנוּן אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיְגַלַּח אֶת חֲצִי זְקָנָם וַיִּכְרֹת אֶת מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם וַיְשַׁלְּחֵם “ (שמואל ב׳ י, פסוק ד)

2. יסוד, תחתית

   • ”וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים; כָּל־עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי־נָפֶשׁ.“ (ישעיהו יט, פסוק י)
   • ”כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן; צַדִּיק מַה־פָּעָל?“ (תהלים יא, פסוק ג)
   • ”הַנְּסָכִים, בַּתְּחִלָּה מוֹעֲלִים בָּהֶן; יָצְאוּ לַשִּׁיתִין, אֵין מוֹעֲלִים בָּהֶם.“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ג, משנה ג)

3. לשון המקרא אחד מבניהם של אדם וחוה, אח להבל ולקין.

   • ”וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת-אִשְׁתּוֹ וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ שֵׁת כִּי שָׁת-לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל כִּי הֲרָגוֹ קָיִן“ (בראשית ד, פסוק כה)
   • ”אָדָם, שֵׁת, אֱנוֹשׁ.“ (דברי הימים א׳ א, פסוק א)

מילים נרדפות

• אחוריים
• ישבן
• עכוז
• תחת

ראו גם

• השתית