מָסָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסה
הגייה* masa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ מָסוֹת
  1. כמות של חומר, ובהשאלה: מספר גדול של אנשים או של כל דבר אחר.
    • גלי הים נשברים אל מסת הבטון של הרציף.
    • ככר מלכי ישראל היא הככר היחידה בעיר היכולה להכיל מסה כזאת של אנשים.
    • לפולין הגיעה מסה של מגורשי ספרד.
  2. (פיזיקה) גודל פיזיקלי סקלרי המתאר את המידה להתמדתו של הגוף, ומידת הכובד שלו.

גיזרוןעריכה

  • מלטינית: massa – גוש, משקל כבד.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: mass‏‏‏‏
  • צרפתית: masse‏‏‏‏
  • רוסית: масса‏‏‏‏


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מסה

מַסָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסה
הגייה* masa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ס־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מַסּוֹת
  1. לשון המקרא ניסיון, התנסוּת.
    • לֹא תְנַסּוּ אֶת אדני אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה. ( דברים ו טז)
    • הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם אדני אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ. ( דברים ד לד)
    • הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ אדני אֱלֹהֶיךָ. ( דברים ז יט)
  2. עברית חדשה[1] סוגה ספרותית, חיבור עיוני קצר, בעל אופי ספרותי או פילוסופי, הבוחן ומברר עניין מסוים.
    • המסה מתאפיינת בגישה סובייקטיבית, המציגה את נקודת המבט המקורית של הכותב (המכונה "מסאי" או "מסאית", בהתאם למינו). המסה עוסקת בנושאים כגון אתיקה, דת, אופי החברה ועוד.

גיזרוןעריכה

  1. בלשון המקרא (ניסיון, התנסות) – רש"י: במסות - על ידי ניסיונות.
  2. בעברית החדשה (סוג של חיבור) – תשמו"ץ של המילה הבין-לאומית (במקור מצרפתית) essai, הדומה לה בצלילה ופירושה המקורי בצרפתית תיכונה הוא "ניסיון".

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: trial‏‏‏‏‏ (1), essay‏‏‏‏‏ (2)
  • צרפתית: essai‏‏‏‏‏ (2)
  • רוסית: эссе‏‏‏‏‏ (2)

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מסה (חיבור עיוני)

הערות שולייםעריכה

  1. המילה במשמעות זו התחדשה לכל המאוחר בשנים הראשונות של המאה ה-20. ראובן סיוון הביא עדות לקיומה במשמעותה החדשה (בצירוף "מסות ספרותיות") במודעה שהתפרסמה בגיליון ו' של כתב העת "המעורר" (לונדון 1906) שבעריכת י"ח ברנר, מטעם מערכת הירחון הספרותי "הירדן", שיצא בעיר בוצ'אץ' שבגליציה המזרחית בעריכת אליעזר רוקח (ראובן סיוון, 'מחיי המלים', לשוננו לעם לז, ג (שסג) (תשמ"ו), 87; מובא אצל ראובן מירקין, סיפורה של המילה: מַסָּה, MB יקינתון 222 (פברואר 2008, שבט תשס"ח), באתר ארגון יוצאי מרכז-אירופה). ואולם קיימות עדויות מוקדמות אף יותר: המונח (גם כן בצירוף "מסות ספרותיות") מופיע במודעה שהתפרסמה ב-23 בינואר 1903 בעיתון "השקפה" שהופיע בארץ ישראל בעריכת אליעזר בן-יהודה, מטעם כתב העת "הקשת" שיצא לאור בברלין בעריכת יוסף ליאון (המודעה; ובהדגשת הצירוף). הואיל והמונח במודעה זו אינו מלווה בהסבר או בציון המילה הלועזית, כמקובל בתחדישים באותה תקופה, ניתן לשער שהן מערכת "הקשת" והן עורך "השקפה" בן-יהודה לא ראו בה חידוש, ובמילים אחרות: שהמשמעות החדשה נולדה עוד קודם לכן. עם זאת, כעבור כחצי שנה, ב-11 ביוני 1903, במודעה נוספת מטעם "הקשת", הפעם בעיתון "המליץ" שבעריכת יהודה ליב (ליאון) רבינוביץ, שהופיע בסנקט פטרבורג, נוספה בסוגריים לאחר הצירוף "מסות ספרותיות" המילה הלועזית "איסייס" (המודעה; ובהדגשה). דוגמאות נוספות: במאמר מאת צבי שרפשטיין ב"המליץ", 6 בדצמבר 1903, בפסקה על "הקשת", מופיע הצירוף "מסה ספרותית", ללא הסבר או תרגום (המודעה; ובהדגשה); ובפרסומת ל"כתבים נבחרים" לנחום סוקולוב ב"הצפירה" ב-11 באפריל 1904 – "מסות ספרותיות (Essays)"‏ (המודעה; ובהדגשה). לבסוף, ייתכן שאבטיפוס לשימוש זה במילה "מסה" במשמעות זו מופיע במאמר של יהודה לייב דוידוביץ מ-1893: "רק זאת נוכל ליעץ לבעלי-מסות כאלה: כי בנסיונותיהם הספרותיים ישתדלו כפי האפשר – לבלי ערבב דרכים שונים בחבור אחד" (בן-דוד, "המהלך החדש" בספרותנו, המליץ, 31 באוקטובר 1893; ובהדגשה).