יש להוסיף לדף זה את הערך: (כמות) מִסָּה (כמות).

מָסָה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסה
הגייה* masa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ מָסוֹת; מָסַת־
  1. (פיזיקה) כמות החומר על דחיסותו; גודל פיזיקלי סקלרי המתאר את המידה להתמדתו של הגוף, ומידת הכובד שלו.
  2. כמות רבה, מספר רב, המון.
    • ככר מלכי ישראל היא הככר היחידה בעיר היכולה להכיל מסה כזאת של אנשים.

גיזרון

עריכה
  • מלטינית: massa – גוש, משקל כבד.

נגזרות

עריכה

צירופים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: mass‏‏‏‏
  • צרפתית: masse‏‏‏‏
  • רוסית: масса‏‏‏‏


ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מסה

מַסָּה א

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסה
הגייה* masa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש מ־ס־ס
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מַסּוֹת
  1. לשון המקרא עוני,דיכוי
    • ”אִם שׁוֹט יָמִית פִּתְאֹם לְמַסַּת נְקִיִּם יִלְעָג.“ (איוב ט, פסוק כג)

גיזרון

עריכה
  • (1:) יחידאית, השוו 'מסה'>'משא' בהוראת: תביעת חוב. ”וְגַם אֲנִי אַחַי וּנְעָרַי נֹשִׁים בָּהֶם כֶּסֶףֿ וְדָֿגָן נַעַזְבָֿהֿ נָּא אֶת הַמַּשָּׁא הַזֶּה“ (נחמיה ה, פסוק י).

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה

מַסָּה ב

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסה
הגייה* masa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ס־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מַסּוֹת
  1. לשון המקרא ניסיון, התנסוּת.
    • ”לֹא תְנַסּוּ אֶת אדני אֱלֹהֵיכֶם כַּאֲשֶׁר נִסִּיתֶם בַּמַּסָּה“ (דברים ו, פסוק טז)
    • ”הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם אדני אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ.“ (דברים ד, פסוק לד)
    • ”הַמַּסֹּת הַגְּדֹלֹת אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ וְהָאֹתֹת וְהַמֹּפְתִים וְהַיָּד הַחֲזָקָה וְהַזְּרֹעַ הַנְּטוּיָה אֲשֶׁר הוֹצִאֲךָ אדני אֱלֹהֶיךָ.“ (דברים ז, פסוק יט)

גיזרון

עריכה
  • רש"י: מן נסיון התנסות .

תרגום

עריכה
  • אנגלית: trial‏‏‏‏‏

מַסָּה ג

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מסה
הגייה* masa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש נ־ס־י/ה
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מַסּוֹת
  1. עברית חדשה[1] סוגה ספרותית, חיבור עיוני קצר, בעל אופי ספרותי או פילוסופי, הבוחן ומברר עניין מסוים.
    • המסה מתאפיינת בגישה סובייקטיבית, המציגה את נקודת המבט המקורית של הכותב (המכונה "מסאי" או "מסאית", בהתאם למינו). המסה עוסקת בנושאים כגון אתיקה, דת, אופי החברה ועוד.

גיזרון

עריכה

בעברית החדשה (סוג של חיבור) – תשמו"ץ של המילה הבין-לאומית (במקור מצרפתית) essai, הדומה לה בצלילה ופירושה המקורי בצרפתית תיכונה הוא "ניסיון".

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
  • essay‏‏‏‏‏ (2)
  • צרפתית: essai‏‏‏‏‏ (2)
  • רוסית: эссе‏‏‏‏‏ (2)

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: מסה (חיבור עיוני)

הערות שוליים

עריכה
  1. המילה במשמעות זו התחדשה לכל המאוחר בשנים הראשונות של המאה ה-20. ראובן סיוון הביא עדות לקיומה במשמעותה החדשה (בצירוף "מסות ספרותיות") במודעה שהתפרסמה בגיליון ו' של כתב העת "המעורר" (לונדון 1906) שבעריכת י"ח ברנר, מטעם מערכת הירחון הספרותי "הירדן", שיצא בעיר בוצ'אץ' שבגליציה המזרחית בעריכת אליעזר רוקח (ראובן סיוון, 'מחיי המלים', לשוננו לעם לז, ג (שסג) (תשמ"ו), 87; מובא אצל ראובן מירקין, סיפורה של המילה: מַסָּה, MB יקינתון 222 (פברואר 2008, שבט תשס"ח), באתר ארגון יוצאי מרכז-אירופה). ואולם קיימות עדויות מוקדמות אף יותר: המונח (גם כן בצירוף "מסות ספרותיות") מופיע במודעה שהתפרסמה ב-23 בינואר 1903 בעיתון "השקפה" שהופיע בארץ ישראל בעריכת אליעזר בן-יהודה, מטעם כתב העת "הקשת" שיצא לאור בברלין בעריכת יוסף ליאון (המודעה; ובהדגשת הצירוף). הואיל והמונח במודעה זו אינו מלווה בהסבר או בציון המילה הלועזית, כמקובל בתחדישים באותה תקופה, ניתן לשער שהן מערכת "הקשת" והן עורך "השקפה" בן-יהודה לא ראו בה חידוש, ובמילים אחרות: שהמשמעות החדשה נולדה עוד קודם לכן. עם זאת, כעבור כחצי שנה, ב-11 ביוני 1903, במודעה נוספת מטעם "הקשת", הפעם בעיתון "המליץ" שבעריכת יהודה ליב (ליאון) רבינוביץ, שהופיע בסנקט פטרבורג, נוספה בסוגריים לאחר הצירוף "מסות ספרותיות" המילה הלועזית "איסייס" (המודעה; ובהדגשה). דוגמאות נוספות: במאמר מאת צבי שרפשטיין ב"המליץ", 6 בדצמבר 1903, בפסקה על "הקשת", מופיע הצירוף "מסה ספרותית", ללא הסבר או תרגום (המודעה; ובהדגשה); ובפרסומת ל"כתבים נבחרים" לנחום סוקולוב ב"הצפירה" ב-11 באפריל 1904 – "מסות ספרותיות (Essays)"‏ (המודעה; ובהדגשה). לבסוף, ייתכן שאבטיפוס לשימוש זה במילה "מסה" במשמעות זו מופיע במאמר של יהודה לייב דוידוביץ מ-1893: "רק זאת נוכל ליעץ לבעלי-מסות כאלה: כי בנסיונותיהם הספרותיים ישתדלו כפי האפשר – לבלי ערבב דרכים שונים בחבור אחד" (בן-דוד, "המהלך החדש" בספרותנו, המליץ, 31 באוקטובר 1893; ובהדגשה).

מִסָּה

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה מ־ס־י/ה
בניין פִּעֵל
  1. הטיל מס
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

נגזרות

עריכה
  • גזירת פועל מן מס. גזירת שמות פעולה בגזרת נל"י/ה משמות עצם בסיסיים (שגזרתם ע"ע) נפוצה. ור' גם גיבה. האקדמיה התנגדה לגזירת שמות ופעלים אלה כאשר השורש שונה ממילת המקור.

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: tax‏‏‏‏

ראו גם

עריכה