יש להוסיף לדף זה את הערך: הָבַל.

הֶבֶל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הבל
הגייה* hevel
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ה־ב־ל
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ הֲבָלִים; הֲבֵל־, ר׳ הֲבְלֵי־; הפסק: הָבֶל
  1. לשון המקרא דבר שולי, חסר משמעות.
    • ”כִּי הַתְּרָפִים – דִּבְּרוּ אָוֶן, וְהַקּוֹסְמִים – חָזוּ שֶׁקֶר וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוא יְדַבֵּרוּ, הֶבֶל יְנַחֵמוּן.“ (זכריה י, פסוק ב)
    • הֲבֵל הֲבָלִים, אָמַר קֹהֶלֶת. הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.“ (קהלת א, פסוק ב)
  2. לשון חז"ל אויר חם, אדים, חומר גזי המתנדף בחלל. בהשאלה: חוֹם.
  3. לשון המקרא אחד מבניהם של אדם וחוה, אשר נרצח על־ידי אחיו קין.
    • ”וַתֹּסֶף לָלֶדֶת אֶת־אָחִיו – אֶת־הָבֶל. וַיְהִי־הֶבֶל רֹעֵה צֹאן, וְקַיִן הָיָה עֹבֵד אֲדָמָה.“ (בראשית ד, פסוק ב)
    • וְהֶבֶל הֵבִיא גַם־הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן, וַיִּשַׁע יהוה אֶל־הֶבֶל וְאֶל־מִנְחָתוֹ.“ (בראשית ד, פסוק ד)

גיזרון

עריכה
  1. מן המקרא. בפרט במגילת קהלת, שם המילה שכיחה מאוד
  2. נפוצה בלשון חז"ל (ובארמית הבלא) וייתכן שהיא שאולה מהמשמעות לעיל. וכן כותב הרד"ק בספר שורשיו, שהבל הוא דבר שאיננו עומד לבדו, שולי, אינו כלום. כך גם האדים החמים הנפלטים מן כלים או מהפה ("הבל פיהם של תינוקות של בית רבנן"), מתכלה במהירות ואינו עומד זמן רב, מתבטל.
  3. בערבית הֻבַּל (هُبَل) היה אליל שבטם של בני קורייש מן התקופה הקדם-מוסלמית, מצוי גם בכתובות נבטיות . פסלו מצוי עדיין בסמוך לכעבה שבמכה.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

1

תרגום

עריכה