תחת
תַּחַת א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תחת |
| הגייה* | takhat |
| חלק דיבר | מילת יחס |
| מין | - |
| שורש | ח־ת־ת |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטֵל |
| נטיות | תַּחְתַּי, תַּחְתֶּיךָ, תַּחְתָּיו |
- לשון המקרא למטה מן...
- ”וְיָשְׁבוּ אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ וְאֵין מַחֲרִיד כִּי-פִי יְהוָה צְבָאוֹת דִּבֵּר. “ (מיכה ד, פסוק ד)
- ”עבים קלים שטים תחת תכלת הרקיע, נגלמים בעשן, משתנים לתמונות שונות...“ (הרעם, מאת שלום עליכם, בפרויקט בן יהודה)
- בסיום הקריאה הנחתי את הספר תחת הכר.
- במקום, תמורת־.
- ”וַיֵּדַע אָדָם עוֹד אֶת־אִשְׁתּוֹ, וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת־שְׁמוֹ שֵׁת; כִּי שָׁת־לִי אֱלֹהִים זֶרַע אַחֵר תַּחַת הֶבֶל, כִּי הֲרָגוֹ קָיִן.“ (בראשית ד, פסוק כה)
- ”קַח אֶת־הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל־בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶת־בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם; וְהָיוּ־לִי הַלְוִיִּם, אֲנִי יהוה.“ (במדבר ג, פסוק מה)
- ”וַיִּשְׁכַּב עָמְרִי עִם־אֲבֹתָיו, וַיִּקָּבֵר בְּשֹׁמְרוֹן; וַיִּמְלֹךְ אַחְאָב בְּנוֹ תַּחְתָּיו.“ (מלכים א׳ טז, פסוק כח)
- ”וַיָּשִׂימוּ עָלַי רָעָה תַּחַת טוֹבָה; וְשִׂנְאָה תַּחַת אַהֲבָתִי.“ (תהלים קט, פסוק ה)
- ”הלא זה הוא שגעון! לקחת חרב ולתקוע בבטן, ולאכול עפר תחת לחם ולשתות מי מדמנה תחת מים צלולים או כל משקה אשר יישתה.... הזה יהיה הרצון?“ (אבן ואבן, איפה ואיפה, מאת י"ל פרץ, בפרויקט בן יהודה)
- כפוף ל..., בפיקוחו של...
- ”הפועלים והאכרים "הנחנקים תחת עריצות המנשביקים" חוללו את המהפכה“ (בגרוזיה הסוביטית וההכרה בעברית, מאת נתן אליהשווילי, בפרויקט בן יהודה)
- ”שם נמסרה לי הודעה רשמית, שהממשלה פותחת בית-ספר בשביל יהודי גרוזיה בטיפליס בשם בית-ספר-יהודי עמלני מס' 102 תחת הנהלתי“ (בגרוזיה הסוביטית וההכרה בעברית, מאת נתן אליהשווילי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מקור המילה במקרא. מילים מקבילות בארמית: תְּחוֹת ובערבית: תַּחְת.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה- על (1)
תרגום משמעות 1
עריכהתרגום משמעות 2
עריכהראו גם
עריכה- פחות (1)
תַּחַת ב
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תחת |
| הגייה* | takhat |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ת־ת |
| דרך תצורה | משקל תַּקְטֵל |
| נטיות | ר׳ תְּחָתִים; תַּחַת־, ר׳ תַּחֲתֵי־ |
- לשון ימי הביניים [עממי] איבר הממוקם מאחורי האגן בסוף הגב התחתון, הכולל זוג מסות שריר ושומן.
- ”והמה משחיתים – מצריטים רוח שיוציאו מתחתם. יהיו "אֲחוֹרֵיהֶם אֶל הֵיכַל יְי" (יחזקאל ח, פסוק טז) ומצריטים אל היכל יי.“ (פירוש ליחזקאל, מאת רעואל, [5,14 באתר מאגרים])
- "מציפור שוב למדתי לעוף. לנחות בשלווה לא לפול על התחת" ('שלמה ארצי ודודו טסה/לתת ולקחת באתר שירונט., מאת [[W:{{{כותב}}}|{{{כותב}}}]])
- "כנראה בלי כוונה נתת לו בעיטה בתחת/ איזה זוג ישרוד ביחד/ בלי למצוא את ההבדל בין אהבה, שליטה ופחד" (טונה'/סהרה באתר שירונט., מאת [[W:{{{כותב}}}|{{{כותב}}}]])
- הוא נפל ונחת על התחת.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: עכוז |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תחת |
- אילון גלעד, "על תחת, טוסיק ומה שביניהם". הארץ, 23/03/2016