שתי וערב

שְׁתִי וָעֵרֶב

שרטוט קווים שתי וערב

לאורך ולרוחב, משולב ומחויט (בדרך כלל כראוי ובאופן מתוקן) בדפוס רשתי.
- ”תשבץ של שבילים מאפירים, שתי-וערב של גדרות הרוסות בשדות משופעים, משבצות של ירק בהיר ואדמה חריבה;“ (עיטורי ירושלים, מאת ישראל זרחי, בפרויקט בן יהודה)
- הנוצרים מציירים צלב שתי וערב.
בהשאלה מן (1): באופן יסודי
- העד מטעמה של ההגנה נחקר על־ידי התביעה חקירת שתי וערב.
צלב

חוטי השתי (בסיס, מהשורש שׁ־ת־י) הם החוטים המתוחים בנול והם תשתית, בסיס, האריגה וביניהם מעבירים את חוטי הערב, כפי שניתן לראות במקרא: "וְשָׂרַף אֶת הַבֶּגֶד אוֹ אֶת הַשְּׁתִי אוֹ אֶת הָעֵרֶב בַּצֶּמֶר אוֹ בַפִּשְׁתִּים (ויקרא י"ג, פס' נב). הופעתן הראשונה של שתי המילים יחדיו כביטוי הייתה בתלמוד הבבלי: "כיצד קורעו? אמר רב יהודה: קורעו שתי וערב וטחו בכותל" (מסכת חולין, דף ק"ט, עמוד ב').

ערך בוויקיפדיה: שתי וערב

ערך בוויקיפדיה: רחובות שתי וערב