נול
נוּל
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | נול |
הגייה* | nul |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | נ־ו־ל ב |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ נוּלִים |
- מכונה לאריגה; מכשיר יד או ממוכן שעליו מתוחים חוטי השתי ומשמש ליצור בד.
- הורי רבי אבימי בר טובי מיתן חד נוול בין כותל לכותל (תלמוד ירושלמי, בבא בתרא, פרק ב, הלכה ג, גמרא)
- אתנה וארכנה התחרו באריגה. שתיהן התקינו את חוטי השתי בנוליהן וניגשו למלאכתן.
גיזרון
עריכה- עברית חדשה לפי לשון חז"ל, מארמית נוול, נוולא.
תרגום
עריכה- אנגלית: loom
מידע נוסף
עריכה- בעבר הייתה נהוגה ההגייה "נוֹל" בחולם (nol).
השורש נול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
נָוַל
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | נוול |
שורש וגזרה | נ־ו־ל ב, שלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- [ארמית] עבד בנול, ארג.
- ”אזל שליחא אשכחה דהוה יתבה ונוולה“ (בבלי, מסכת גיטין – דף לד, עמוד א) (הלך השליח ומצאה שהיתה יושבת ועובדת בנול).
גיזרון
עריכה- בארמית בלשון חז"ל.
תרגום
עריכה- אנגלית: weave
ראו גם
עריכה
נִוֵּל
עריכהניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ניוול |
שורש וגזרה | נ־ו־ל א, שלמים |
בניין | פִּעֵל |
- גרם להשחתה, בעיקר של המראה ושל ההופעה, ביזה, הביא לניוון.
- "היו עליה כלי זהב, קטליות, נזמים, וטבעות, מעבירם ממנה כדי לנוולה" (משנה סוטה א ו)
- "באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהענייות מנוולתן" (משנה נדרים ט י)
גיזרון
עריכה- קרוב לשורש נ־ב־ל