נוּל

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא נול
הגייה* nul
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש נ־ו־ל ב
דרך תצורה
נטיות ר׳ נוּלִים
  1. מכונה לאריגה; מכשיר יד או ממוכן שעליו מתוחים חוטי השתי ומשמש ליצור בד.
    • הורי רבי אבימי בר טובי מיתן חד נוול בין כותל לכותל (תלמוד ירושלמי, בבא בתרא, פרק ב, הלכה ג, גמרא)
    • אתנה וארכנה התחרו באריגה. שתיהן התקינו את חוטי השתי בנוליהן וניגשו למלאכתן.

גיזרון

עריכה
  • עברית חדשה לפי לשון חז"ל, מארמית נוול, נוולא.

תרגום

עריכה
  • אנגלית: loom‏‏‏‏‏

מידע נוסף

עריכה
  • בעבר הייתה נהוגה ההגייה "נוֹל" בחולם (nol).



השורש נול

השורש נ־ו־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
נ-ו-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָוַל נוֹוֵל יִנְוַל נְוַל לִנְוֹל
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל נִוֵּל מְנַוֵּל יְנַוֵּל נַוֵּל לְנַוֵּל
פֻּעַל נֻוַּל מְנֻוָּל יְנֻוַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַוֵּל מִתְנַוֵּל יִתְנַוֵּל הִתְנַוֵּל לְהִתְנַוֵּל

נָוַל

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא נוול
שורש וגזרה נ־ו־ל ב, שלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. [ארמית] עבד בנול, ארג.

גיזרון

עריכה
  • בארמית בלשון חז"ל.

תרגום

עריכה
  • אנגלית: weave‏‏‏‏‏

ראו גם

עריכה






נִוֵּל

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ניוול
שורש וגזרה נ־ו־ל א, שלמים
בניין פִּעֵל
  1. גרם להשחתה, בעיקר של המראה ושל ההופעה, ביזה, הביא לניוון.
    • "היו עליה כלי זהב, קטליות, נזמים, וטבעות, מעבירם ממנה כדי לנוולה" (משנה סוטה א ו)
    • "באותה שעה בכה רבי ישמעאל ואמר: בנות ישראל נאות הן, אלא שהענייות מנוולתן" (משנה נדרים ט י)

גיזרון

עריכה
  • קרוב לשורש נ־ב־ל

תרגום

עריכה

נגזרות

עריכה

ראו גם

עריכה