מנול
מְנֻוָּלעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מנוול |
| הגייה* | m'nuval |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | נ־ו־ל א, שלמים |
| דרך תצורה | |
| נטיות | נ׳ מְנֻוֶּלֶת |
- שנעדר יופי מקולקל בתכונותיו.
- חורש רע, מרושע, שיש לו כוונות לא טהורות, מתועב.
- תנא דבי רבי ישמעאל: בני, אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש (קידושין, דף ל, ע' ב)
- מנוול, אמר יושב ראש המפלגה, אתה חותר תחתי.
גיזרוןעריכה
- ראה נִוֵּל.
תרגוםעריכה
- אנגלית: rascal, despicable
- רוסית: подонок
| השורש נול | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|