מְנֻוָּלעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מנוול
הגייה* m'nuval
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש נ־ו־ל א, שלמים
דרך תצורה
נטיות נ׳ מְנֻוֶּלֶת
  1. שנעדר יופי מקולקל בתכונותיו.
  2. חורש רע, מרושע, שיש לו כוונות לא טהורות, מתועב.
    • תנא דבי רבי ישמעאל: בני, אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש (קידושין, דף ל, ע' ב)
    • מנוול, אמר יושב ראש המפלגה, אתה חותר תחתי.

גיזרוןעריכה

תרגוםעריכה


השורש נול

השורש נ־ו־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

נ-ו-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָוַל נוֹוֵל יִנְוַל נְוַל לִנְוֹל
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל נִוֵּל מְנַוֵּל יְנַוֵּל נַוֵּל לְנַוֵּל
פֻּעַל נֻוַּל מְנֻוָּל יְנֻוַּל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְנַוֵּל מִתְנַוֵּל יִתְנַוֵּל הִתְנַוֵּל לְהִתְנַוֵּל

ראו גםעריכה