ערב
לערך העוסק בכתיב המקראי עָרֹב; ראו עָרוֹב.
עֶרֶב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ערב |
הגייה* | erev |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ר־ב |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ עֲרָבִים; עֶרֶב־, ר׳ עַרְבֵי־ |

- שעות היום בסביבות שקיעת השמש לקראת תחילת הלילה.
- בהשאלה מן (1): היום שלפני כניסת חג או שבת.
- ”דִּינֵי מָמוֹנוֹת גוֹמְרִין בּוֹ בַיּוֹם בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה, דִּינֵי נְפָשׁוֹת גּוֹמְרִין בּוֹ בַיּוֹם לִזְכוּת וּבְיוֹם שֶׁלְּאַחֲרָיו לְחוֹבָה, לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין לֹא בְעֶרֶב שַׁבָּת וְלֹא בְעֶרֶב יוֹם טוֹב:“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ד, משנה א)
- נסענו לדוֹד מאיר בערב־פסח ושהינו אצלו בליל־הסדר.
- בהשאלה מן (2): זמן קצר לפני ארוע.
- ערב המרד הגדול הוקמה ממשלת המרד שהורכבה גם מן הדמויות המתונות בעם, ממשלה זו הטילה על יוסף בן מתתיהו לבצר את צפון הארץ.
- "לִפְסֹעַ בְּאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ / בּתוךְ פְּרִיחַת הַכַּרְכֻּמִּים / וְלִהְיוֹת כָּל כָּךְ אַחֶרֶת / וְלִפְרֹחַ עֶרֶב הַגְּשָׁמִים." (שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ תַּעֲבֹר עָלַי
, מאת יורם טהרלב)
גיזרון
עריכה- לשון המקרא יש הסבורים שקשור לשורש עירוב-ערבוב, שבחשכה הצללים מעורבלים ואינם ברורים.
- מופיע כפועל בלשונות: אוגריתית - ʕ-r-b . ואכדית - erbu - שקיעה, מערב.
- קיים דמיון למילה היוונית Érebos) Ἔρεβος), באותה משמעות.
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: sera
- אירית: tráthnóna
- אינדונזית: petang
- אמהרית: ምሽት (תעתיק: məšt)
- אנגלית: eve, evening
- אספרנטו: vespero
- ארמית: רְמַשׁ
- ארמנית: երեկո (תעתיק: ereko)
- גרוזינית: საღამო (תעתיק: saɣamo)
- גרמנית: Abend
- הודית: शाम (תעתיק: śām)
- संध्या (תעתיק: sandhyā)
- הולנדית: avond
- הונגרית: este
- וייטנמית: chiều tối
- טגלית: gabi
- טורקית: akşam
- יוונית: βράδυ (תעתיק: vrády)
- εσπέρα (תעתיק: espéra)
- 晩 (תעתיק: ban)
- כורדית: êvar
- לטינית: vesper
- מלאית: petang
- נורווגית: kveld, aften
- סווהילית: jioni
- סנסקירית: संध्या (תעתיק: saṃdhyā)
- ספרדית: tarde
- ערבית: مساء (תעתיק: מַסָאא)
- פולנית: wieczór
- פורטוגלית: noitinha
- פינית: ilta
- פרסית: شامگاه (תעתיק: שָׁאמְכָּאה)
- عصر (תעתיק: עַצְר)
ראו גם
עריכהעֵרֵב
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | עירב |
שורש וגזרה | ע־ר־ב |
בניין | פִּעֵל |
- ביטל הפרדה וסדר. איחד קבוצות שונות, חיבר מין בשאינו מינו.
- הטבח הנכרי בחוסר ידיעה ערב את הכלים החלביים והבשריים.
- האם יש לערב ילדים בהליך הגירושין?
- אל תערב את צה״ל בוויכוח הפוליטי!
- לשון חז"ל (הלכה) הניח עירוב, המחבר שטחים בשבת.
- "אנשי חצר ששכח אחד מהם ולא עירב" (עירובין פ"ב)
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: involve
- ספרדית: involucrar
ראו גם
עריכהעֵרֶב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ערב |
הגייה* | erev |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ר־ב |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות |
- לשון המקרא החוטים האופקיים באריגת שתי וערב.
- לשון המקרא משפחה שבראשה אב יהודי ואם נכריה; קבוצה הטרוגנית.[1]
- לשון המקרא קבוצה של נוודים.
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכה- נישואי תערובת (2)
תרגום
עריכה1
עריכה- אנגלית: woof
- ספרדית:
- entrelazado
- judería
- ערבית: لحمة
- צרפתית: entrelacement
- רוסית: переплетение
ראו גם
עריכהסימוכין
עריכה- ↑ "ערב", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 6154)
עָרֵב א
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ערב |
הגייה* | arev |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ר־ב |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ עֲרֵבִים; נ׳ עֲרֵבָה, נ"ר עֲרֵבוֹת |
- אדם המקנה ביטחון, אחראי למישהו.
- יהודה היה ערב לשלומו של אחיו בנימין, כפי שהתחייב לאביו.
- (חוק ומשפט) אדם אשר מתחייב לשלם חובותיו הכספיים של אחר, באם זה האחרון לא ימלא את חובותיו.
- כשלקח יוסי משכנתא כדי לקנות את ביתו, ביקש מאחיו להיות לו ערב לקניה.
- ”המלוה את חבירו על ידי ערב לא יפרע מן הערב“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עאג, עמוד א)
- (חוק ומשפט) אדם אשר מופקד באחריותו אדם אחר, כגון בעת שחרור מבית כלא או ממוסד לחולי נפש.
גזרון
עריכה- בכתבים משפטיים הכתובים בלשון אוגריתית, מופיע הצירוף "ספְּר-ארבְּנם" spr . rbnm בהוראת, "כתב-ערבות".
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהעָרֵב ב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ערב |
הגייה* | arev |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ע־ר־ב |
דרך תצורה | משקל קָטֵל |
נטיות | ר׳ עֲרֵבִים; נ׳ עֲרֵבָה, נ"ר עֲרֵבוֹת |
- מעורר תחושה חיובית, מענג.
- ”יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת-מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת-קוֹלֵךְ כִּי-קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה.“ (שיר השירים ב, פסוק יד)
צירופים
עריכהמילים מקבילות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהעָרַב א
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ערב |
שורש וגזרה | ע־ר־ב, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- הקנה ביטחון לעסקה התחייב באחריות על חוב האחר. שימש כעָרֵב.
תרגום
עריכה- אנגלית: vouch
- ספרדית: afianzar, salvaguardar
נגזרות
עריכהראו גם
עריכהעָרַב ב
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ערב |
שורש וגזרה | ע־ר־ב, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
גיזרון
עריכהמילה מקראית
ראו גם
עריכהעֲרָב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ערב |
הגייה* | arav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ע־ר־ב |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות |

- חצי אי בדרום־מערב אסיה. הימים המקיפים אותו הם ים סוף, הים הערבי, והמפרץ הפרסי. על שטחו קיימות המדינות כויית, ערב הסעודית, תימן, עומן, קטר, בחרין ואיחוד האמירויות הערביות.
- ”מַשָּׁא בַּעְרָב בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ אֹרְחוֹת דְּדָנִים.“ (ישעיהו כא, פסוק יג)
- ”וְאֵת כָּל מַלְכֵי עֲרָב וְאֵת כָּל מַלְכֵי הָעֶרֶב הַשֹּׁכְנִים בַּמִּדְבָּר.“ (ירמיהו כה, פסוק כד)
- ”עֲרַב וְכָל נְשִׂיאֵי קֵדָר הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ בְּכָרִים וְאֵילִים וְעַתּוּדִים בָּם סֹחֲרָיִךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק כא)
- ”לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וְהַסֹּחֲרִים מְבִיאִים וְכָל-מַלְכֵי עֲרַב וּפַחוֹת הָאָרֶץ מְבִיאִים זָהָב וָכֶסֶף לִשְׁלֹמֹה.“ (דברי הימים ב׳ ט, פסוק יד)
צירופים
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: Arabia
- ספרדית: Arabia
- ערבית: شبه الجزيرة العربية
- צרפתית: Arabie
- רוסית: Аравия
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה![]() |