צָהֳרַיִםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא צוהריים
הגייה* tsohorayim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש צ־ה־ר
דרך תצורה זוגי מן צֹהַר
נטיות צָהֳרֵי־
 
שעת צהריים בבירמינגהם; נראה בבירור כי השעון מורה 12.
  1. חצי היום; השעה ביום בה השמש מצויה בשיא גובהה ברקיע.
    • ”וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל-הַיָּמִים וְאֵין מוֹשִׁיעַ.“ (דברים כח, פסוק כט)
    • ”וַיֵּלְכוּ בְּנֵי-רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי רֵכָב וּבַעֲנָה וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל-בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם.“ (שמואל ב׳ ד, פסוק ה)
    • ”קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם אוֹי לָנוּ כִּי-פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי-עָרֶב.“ (ירמיהו ו, פסוק ד)
  2. [עממי] קיצור מן ארוחת צהרים.

גיזרוןעריכה

  • מקור המילה במקרא. יש הסוברים כי במקור אין זו צורת זוגי, אלא סיומת ־ָם לתואר הפועל.

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

חצי היום

  • אנגלית: noon‏, midday‏‏‏‏
  • לטינית: meridiem‏‏‏‏
  • ספרדית: mediodia‏‏‏‏
  • ערבית: ظهر‏‏‏‏ (תעתיק: טֻ'הְר)

ארוחה

  • אנגלית: lunch‏‏‏‏
  • ספרדית: almuerzo‏‏‏‏

מידע נוסףעריכה

במילים שיש בהן הרצף קמץ וחטף קמץ, נחלקו העדות בהגייתם. אשכנזים ותימנים מבטאים זאת על פי מסורתם "tsohoraim", בעוד הספרדים מבטאים על פי מסורתם "tsahoraim".

שתי ההגיות האלה יש להן על מה שיסמכו, ואין סיבה לפסול אחת מהן. לעומתן ההגייה "tsaharaim" היא שגיאה הנובעת כנראה מהכתיב של המילה בכתיב חסר הניקוד.[1]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

סימוכיןעריכה

  1. צָהֳרַיִם, נָעֳמִי – הגיית קמץ לפני חטף קמץ באתר האקדמיה ללשון העברית, מרס 2010