מֶזֶגעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מזג
הגייה* mezeg
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש מ־ז־ג
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות
 
מזג (2)
  1. לשון ימי הביניים אופי; מכלול מגמתי של המאפיינים המשקפים את מצבו הנתון של הנשוא.
    • " ישמח על מזג הבן וטוב שכלו, שהיא שמחה תמידית בלתי מתחדשת בכל פעם." (מלבי"ם על משלי כג כד)
    • לאסף יש מזג עצבני, הוא עוזב את השולחן בעת האוכל לעתים קרובות.
  2. לשון המקרא תערובת משקאות.
    • ”שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים.“ (שיר השירים ז, פסוק ג)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. בלשון בימי הביניים היא קיבלה את המשמעות "אופיו של דבר מה"; מזג אוויר, למשל, הוא אפוא אופי האוויר.[1]
  • משמעות השורש היא 'תשלובת'. (מזיגת היין במים) מזגו של אדם היינו תשלובת התכונות המרכיבות את אופיו.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

הערותעריכה

  1. רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית, "מעריב", 1.7.2016.

מָזַגעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מזג
שורש וגזרה מ־ז־ג
בניין פָּעַל (קַל)
 
איור של גישה מוזגת תה.
 
מזיגת חלב לכוס קפה
  1. לשון חז"ל ערבב נוזל בנוזל אחר (לרוב, ערבוב של מים ויין)
    • ”בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, נוֹטְלִין לַיָּדַיִם, וְאַחַר כָּךְ מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, מוֹזְגִין אֶת הַכּוֹס וְאַחַר כָּךְ נוֹטְלִין לַיָּדָיִם.“ (משנה, מסכת ברכותפרק ח, משנה ב)
    • מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו; וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן, אָבִיו מְלַמְּדוֹ, מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת, שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה.“ (משנה, מסכת פסחיםפרק יג, משנה ד)
    • ”מָשְׁלוּ מָשָׁל, לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה, לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזֹג כּוֹס לְרַבּוֹ, וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתּוֹן עַל פָּנָיו.“ (משנה, מסכת סוכהפרק ב, משנה ט)
  2. עברית חדשה העביר נוזל מכלי אחד למשנהו.
    • המלצר המחוייט בעל השפם המושחז חייך בנימוס כשמזג שמפנייה וורודה לכוסה של אשת ראש הממשלה (פלונימוס).

גיזרוןעריכה

  • הפועל מתייחס במקור למזיגת היין במים -הוספת מים ליין על מנת לדללו, פעולת מיזוג שדינה כפעולת מהילה. ולא לפעולת השפיכה שנקראת עירוי,עם השנים המילה התייחדה לעירוי היין ומשם לשאר המשקים.
  • יש המשתמשים בפועל זה לציון הגשת כל מזון שהוא. יש לשׁונַאים, כגון אלו באקדמיה, המסתייגים מכך.[1]

נגזרותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: pour‏‏‏‏

ראו גםעריכה

הערותעריכה

  1. האם אפשר למזוג אוכל, באתר האקדמיה ללשון העברית, 15 במרס 2011

מִזֵּגעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא מיזג
שורש וגזרה מ־ז־ג
בניין פִּעֵל
  1. צרף רכיבים שונים לתערובת הומוגנית.
  2. שילב לתוך־
    • איש העסקים הממולח מיזג את החברות שנרכשו לתוך התאגיד.
    • ההנהלה מיזגה את מסקנות הועדה לתוך הקווים המנחים להתנהלות העובדים בחברה.
  3. (מהנ"ל) ויסת את תנאי החום והלחות באמצעות התקן חשמלי המיועד לכך.
  4. (כימיה) דילל את הבסיס.

גיזרוןעריכה

  • קיים במקורות בצורת מָזַג, בגדר "מזג יין במים" ('עִידֵּן', דילל את החוזק של הנוזל המקורי) כמו כן בפסוק ”אַל יֶחְסַר הַמָּזֶג (שיר השירים ז, פסוק ג).

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

(1)

(2)

(4)

  • אנגלית: temper‏‏‏‏

ראו גםעריכה