מהל

מָהַל א

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	מ־ה־ל
בניין	פָּעַל (קַל)

1. ערבב מרכיב דל יותר במטרה להפחית מהריכוז הכולל.

   • החלבנים היו נוהגים למהול את החלב במים

גיזרון

• נגזר לאחור מהמילה המקראית מהול. כיום שם הפועל מיהול במובן זה אך לא הפועל מִהֵל.

נגזרות

• מָהוּל
• תמהיל

מילים נרדפות

• דילל
• מָזַג
• מָסַך

ניגודים

• ניגוד

תרגום

• אנגלית: dilute‏‏‏‏

מָהַל ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	מ־ה־ל
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון חז"ל הסיר העורלה בעזרת כלי משונן.

   • ”זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר.“ (בראשית יז, פסוק י)
   • ”מוהלין ופורעין ומוצצין“ (משנה, מסכת שבת – פרק יט, משנה ב)

גיזרון

• יוצא מלשון חז"ל מן הפועל המקראי מל. במקרא המושג מכוון לענייני ברית המלה באבר הזכרי, או להסרת מותרות כלשהן, המונעות את התחושה או רגש, כדוגמת ”וּמַלְתֶּם אֵת עָרְלַת לְבַבְכֶם וְעָרְפְּכֶם לֹא תַקְשׁוּ עוֹד.“ (דברים י, פסוק טז)

נגזרות

• מוֹהֵל
• מָהול

מֹהַל גם מֹחַל

1. נוזל סמיך מתמצה

   • מוחל הרי הוא כמי פירות חוץ מנוהל היוצא מן הזיתים

ראו גם

• ציר
• תמצית

זיעה

• צוף