ניתוח דקדוקי
|
---|
כתיב מלא |
ציר
|
הגייה* |
tsir
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ו־ר
|
דרך תצורה |
משקל קִיל
|
נטיות |
ר׳ צִירִים, צִירֵי־
|
- בליטות בדלת הנתונות בשקעים ועליהן סובבת הדלת.
- חלק מהתקן או ממתקן שעליו סובב חלק אחר שלו.
- גלגלי העגלה מורכבים על ציריהם.
- בהשאלה מן (2): עניין מרכזי שמביא לדיונים או לפעילות סביבו.
- הוא היה שחקן הציר במשחק הכדורסל.
- שוויון בין המינים הוא הציר עליו נסבו דיוני הוועידה.
- (מתמטיקה) תיאור גרפי של שינוי גודלם של המספרים.
- במערכת קרטזית צירי המספרים מאונכים זה לזה.
- בהשאלה מן (4): קו המתאר את מקומו של אחד הממדים העיקריים.
- הירדן זורם במקביל לציר האורך של ארץ ישראל, ונחל חדרה מקביל לציר הרוחב.
- בהשאלה מן (5): (צה"ל) הדרך המקשרת בין מקום המוצא ליעד.
- אנו ננוע בציר ממוצב א' למוצב ב'.
- כל צירי הגישה ממוקשים.
- קשר בין מדינות לשם פעולה משותפת, בדרך כלל במובן שלילי.
- גרמניה ואיטליה היו מדינות הציר שנלחמו בבעלות הברית.
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
ניתוח דקדוקי
|
---|
כתיב מלא |
ציר
|
הגייה* |
tsir
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ו־ר
|
דרך תצורה |
משקל קִיל
|
נטיות |
ר׳ צִירִים, צִירֵי־
|
- שליח, נציג.
- ”הַשֹּׁלֵחַ בַּיָּם צִירִים וּבִכְלֵי-גֹמֶא עַל-פְנֵי-מַיִם לְכוּ מַלְאָכִים קַלִּים אֶל-גּוֹי מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט...“ (ישעיהו יח, פסוק ב)
- ”וַתָּשֻׁרִי לַמֶּלֶךְ בַּשֶּׁמֶן וַתַּרְבִּי רִקֻּחָיִךְ וַתְּשַׁלְּחִי צִירַיִךְ עַד-מֵרָחֹק וַתַּשְׁפִּילִי עַד-שְׁאוֹל.“ (ישעיהו נז, פסוק ט)
- ”...וְצִיר בַּגּוֹיִם שֻׁלָּח קוּמוּ וְנָקוּמָה עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה.“ (עובדיה א, פסוק א)
- ”כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קָצִיר; צִיר נֶאֱמָן לְשֹׁלְחָיו, וְנֶפֶשׁ אֲדֹנָיו יָשִׁיב.“ (משלי כה, פסוק יג)
- צירי המפלגות לכנסת נבחרים בבחירות דמוקרטיות וחופשיות.
”בּוֹשׁוּ וְגַם-נִכְלְמוּ, כֻּלָּם: יַחְדָּו הָלְכוּ בַכְּלִמָּה, חָרָשֵׁי צִירִים“ (ישעיהו מה, פסוק טז). עפ"י מילון קליין, 'ציר' הוא זה המצטייר כמנהיג לצורך ייצוג אדונו - המנהיג . לקוח מן אכדית אֻצֻרתֻ uṣūrtu בהוראת תבנית וצורה המשמשים גם לצלמים . בלשון חזל "פסילים" [1] במקרא מופיעים חרשי מתכת, ברזל, אבן ועוד, אך חרשי הצירים נודעו כחרשי פסילים וכמקדמי המכירות של עבודת האלילים.
ניתוח דקדוקי
|
---|
כתיב מלא |
ציר
|
הגייה* |
tsir
|
חלק דיבר |
שם־עצם מופשט
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ר־ר
|
דרך תצורה |
משקל קִיל
|
נטיות |
ר׳ צִירִים, צִירֵי־
|
- לשון המקרא (בעיקר ברבים: צִירִים) גל או התקף של כאבים חזקים מאד שחווה היולדת, כחלק מתהליך שנועד להוביל לכדי לידת הולד.
- ”עַל־כֵּן מָלְאוּ מָתְנַי חַלְחָלָה, צִירִים אֲחָזוּנִי כְּצִירֵי יוֹלֵדָה; נַעֲוֵיתִי מִשְּׁמֹעַ, נִבְהַלְתִּי מֵרְאוֹת.“ (ישעיהו כא, פסוק ג)
- מילה מקראית. קרוב אל מיצר צרה מצור ומילים רבות המבטאות צער או דוחק. דעה נוספת: כמשל לצירי הדלת, כך צירי הלידה פותחים את הרחם.
ניתוח דקדוקי
|
---|
כתיב מלא |
ציר
|
הגייה* |
tsir
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ר־ר
|
דרך תצורה |
משקל קִיל
|
נטיות |
ר׳ צִירִים, צִירֵי־
|
- לשון חז"ל הנוזל שנתבשל בו האוכל והוא ספג את טעמיו.
- ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לַכּל הוּא נוֹתֵן, חוּץ מִדָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ חֹמֶץ וָצִיר.“ (משנה, מסכת שבת – פרק ג, משנה ה)
- ”חֲגָבִים טְמֵאִים שֶׁנִּכְבְּשׁוּ עִם חֲגָבִים טְהוֹרִים, לֹא פָסְלוּ אֶת צִירָם; הֵעִיד רַבִּי צָדוֹק עַל צִיר חֲגָבִים טְמֵאִים, שֶׁהוּא טָהוֹר.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק י, משנה ט)
- ”וּכְבָשִׁין שֶׁדַּרְכָּן לָתֵת לְתוֹכָן יַיִן וָחֹמֶץ, וְטָרִית טְרוּפָה, וְצִיר שֶׁאֵין בָּהּ דָּגָה [...] הֲרֵי אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאֵין אִסּוּרָן אִסּוּר הֲנָאָה“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ב, משנה ו)
מילים נרדפותעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- יצר תמונה באמצעות פיזור שיטתי של צבע על־פני משטח.
- בהשאלה: תאר במילים באופן שהשומע יוכל לראות בדמיונו את החויה.
- הוא צייר בפנינו תמונה חיה של המאורע.
השורש צור
|
---|
בבניין קל השורש צ-ו-ר ניטה לפי גזרת נע"ו\י, ובבניינים הכבדים השורש צ-י-ר ניטה לפי גזרת השלמים.
נטיות הפעליםעריכה
צ-ו-ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
| קַל
|
צָר
|
צָר
|
יָצוּר
|
-אין-
|
-אין-
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
| פִּעֵל
|
צִיֵּר
|
מְצַיֵּר
|
יְצַיֵּר
|
צַיֵּר
|
לְצַיֵּר
| פֻּעַל
|
צֻיָּר
|
מְצֻיָּר
|
יְצֻיָּר
|
-אין-
|
-אין-
| הִתְפַּעֵל
|
הִצְטַיֵּר
|
מִצְטַיֵּר
|
יִצְטַיֵּר
|
הִצְטַיֵּר
|
לְהִצְטַיֵּר
|
| |
|
ניתוח דקדוקי
|
---|
כתיב מלא |
צייר
|
הגייה* |
tsayar
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ו־ר
|
דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
נטיות |
ר׳ צַיָּרִים
|
- מי שמכין תמונות דו ממדיות בצבע, גיר, פחם וכדומה; אמן שמציר על משטח.
- ”רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, יֵשׁ לַצַּיָּרִים סַמְמָנִין שֶׁהֵן צָרִין צוּרוֹת שְׁחֹרוֹת וּלְבָנוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה א)
- לשון חז"ל יוצר, מי שעושה או מעצב צורות בחומר.
- אכדית אֵצֵרֻ eṣēru בהוראת 'לצייר ציור-כשף על קיר או בעזרת קמח הפזור ע"ג בטנה של בתולה', לתָרְשֶׁם, לצייר. מושאלת ללשון חז"ל משורש מקראי; גם בארמית. קרוב אל צורה
השורש צור
|
---|
בבניין קל השורש צ-ו-ר ניטה לפי גזרת נע"ו\י, ובבניינים הכבדים השורש צ-י-ר ניטה לפי גזרת השלמים.
נטיות הפעליםעריכה
צ-ו-ר
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
| קַל
|
צָר
|
צָר
|
יָצוּר
|
-אין-
|
-אין-
| נִפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
| הִפְעִיל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
| הֻפְעַל
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
|
-אין-
| פִּעֵל
|
צִיֵּר
|
מְצַיֵּר
|
יְצַיֵּר
|
צַיֵּר
|
לְצַיֵּר
| פֻּעַל
|
צֻיָּר
|
מְצֻיָּר
|
יְצֻיָּר
|
-אין-
|
-אין-
| הִתְפַּעֵל
|
הִצְטַיֵּר
|
מִצְטַיֵּר
|
יִצְטַיֵּר
|
הִצְטַיֵּר
|
לְהִצְטַיֵּר
|
| |
|
- ↑ מאת: שמואל אחיטוב .מקרא לישראל: ישעיה מ-מח / מקרא לישראל : פירוש מדעי למקרא. עמ' 229