תאר

יש להוסיף לדף זה את הערכים: תֵּאַר_(תֵּאֵר), תָּאַר.

תֹּאַר אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	תואר
הגייה^*	toar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ת־א־ר
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	ר׳ תְּאָרִים; תֹּאַר־, ר׳ תָּאֳרֵי־; כ׳ תָּאֳרוֹ, תָּאֳרֵיכֶן

לשון המקרא צורה ומראה חיצוני של גוף.
- ”וַיֹּאמֶר אֶל־זֶבַח וְאֶל־צַלְמֻנָּע, אֵיפֹה הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הֲרַגְתֶּם בְּתָבוֹר; וַיֹּאמְרוּ כָּמוֹךָ כְמוֹהֶם, אֶחָד כְּתֹאַר בְּנֵי הַמֶּלֶךְ.“ (שופטים ח, פסוק יח)
- ”וַיֹּאמֶר לָה מַה־תָּאֳרוֹ, וַתֹּאמֶר אִישׁ זָקֵן עֹלֶה וְהוּא עֹטֶה מְעִיל; וַיֵּדַע שָׁאוּל כִּי־שְׁמוּאֵל הוּא, וַיִּקֹּד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ.“ (שופטים ח, פסוק יח)
- ”חָשַׁךְ מִשְּׁחוֹר תָּאֳרָם, לֹא נִכְּרוּ בַּחוּצוֹת; צָפַד עוֹרָם עַל־עַצְמָם, יָבֵשׁ הָיָה כָעֵץ.“ (איכה ד, פסוק ח)
התייחסות מכבדת, כינוי של יוקרה או של כבוד.
- ”וַיַּעַל כַּיּוֹנֵק לְפָנָיו, וְכַשֹּׁרֶשׁ מֵאֶרֶץ צִיָּה; לֹא־תֹאַר לוֹ וְלֹא הָדָר וְנִרְאֵהוּ, וְלֹא־מַרְאֶה וְנֶחְמְדֵהוּ.“ (ישעיהו נג, פסוק ב)
- "מולדת ללא תואר / וצועני יתום." (עוֹד לֹא תַּמּוּ כָּל פְּלָאַיִךְ, מאת יורם טהרלב)
- "אח שלי אסף בולים, לכן עבד בדואר / היה מחלק ת'מכתבים, קיבל אפילו תואר" (יו-יה, מאת דני סנדרסון)
- ”סר משה חיים מונטיפיורי... הידוע גם בתואר "השר משה מונטיפיורי" – שר במשמעותו העברית המקורית, כתואר כבוד לאיש ציבור נכבד“ (מתוך הערך משה מונטיפיורי בויקיפדיה)
עברית חדשה בהשאלה מן (2): כינוי לדרגה אקדמית ספציפית הנרכשת באמצעות לימוד במסגרת האקדמיה.
לשון ימי הביניים [דקדוק] מילה שבאה לצד שם עצם ומורה על אחת מתכונותיו.
- "זֶה הַתֹּאַר הוּא הַמּוֹרֶה עַל מַהוּת הַדָּבָר וַאֲמִתָּתוֹ" (מורה נבוכים (אבן תיבון)/חלק א/פרק נב).