ספר
(הופנה מהדף סיפר)
סֵפֶרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ספר |
הגייה* | sefer |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־פ־ר א |
דרך תצורה | משקל קֵטֶל |
נטיות | ר׳ סְפָרִים; ר׳ סִפְרֵי־; כ׳ סִפְרוֹ, סִפְרָהּ |
- מידע כתוב על מנת שיישמר ויועבר לאחרים.
- ”וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ וְכָתַב לוֹ אֶת מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה הַזֹּאת עַל סֵפֶר מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם“ (דברים יז, פסוק יח)
- מָה זֶה לַמֶּלֶךְ. וְלָמָּה תַּעֲשׂוּ הַדָּבָר הַזֶּה. וחַי יהוה אֱלֹהֶיךָ. כּי אָנָא לא קָרָא עבדךָ את הסֵפֶר ולא הֵהִן לאמֹר מִנֵהוּ (מכתבי לכיש,חרס 6)
- קובץ דפים מאוגד תחת כריכה אחת.
- בחרתי ספר ממדף ספרי הקריאה, והתחלתי לקראו.
- תמיד ברבים רישום החשבונות של עסק.
- עליך להגיש את הספרים לבקורת מס הכנסה.
גיזרוןעריכה
- המילה נשאלה ככל הנראה מאכדית בהגיית שִׁפְּרֻ (šipru) ובהוראת: איגרת, מכתב (מהפועל šapāru בהראת: שלח). עיינו גם בגזרון השורש: ס־פ־ר א, שנגזר ממילה זו. בלשון אוגריתית -ספּּר (spr) בהוראת תעודה, מסמך.
נגזרותעריכה
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: ספר |
ציטוטים בוויקיציטוט: ספרות |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספרים |
השורש ספר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סַפָּרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ספר |
הגייה* | sapar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | כיום: ס־פ־ר ב |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ סַפָּרִים |
- אדם אשר מקצועו הוא הסרת שערות ועיצובן באמצעות גזירה, גילוח וכדומה.
- ”לֹא יֵשֵׁב אָדָם לִפְנֵי הַסַּפָּר סָמוּךְ לַמִּנְחָה, עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל; לֹא יִכָּנֵס אָדָם לַמֶּרְחָץ וְלֹא לַבֻּרְסְקִי וְלֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לָדִין.“ (משנה, מסכת שבת – פרק א, משנה ב)
- ”וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, שָׁלֹשׁ אֻמָּנִיּוֹת עוֹשִׂין מְלָאכָה בְעַרְבֵי פְסָחִים עַד חֲצוֹת, וְאֵלּוּ הֵן, הַחַיָּטִים וְהַסַּפָּרִים וְהַכּוֹבְסִין; רַבִּי יוֹסֵי בַּר יְהוּדָה אוֹמֵר, אַף הָרַצְעָנִים.“ (משנה, מסכת פסחים – פרק ה, משנה ו)
- ”הַסַּיִף וְהַסַּכִּין, וְהַפִּגְיוֹן, וְהָרֹמַח, מַגַּל יָד, וּמַגַּל קָצִיר, וְהַשְּׁחוֹר, וְהַזּוּג שֶׁל סַפָּרִים, שֶׁנֶּחְלְקוּ, הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה א)
גיזרוןעריכה
- לשון חז"ל מארמית. השוו ל: שף ”הַסַּכִּין, שָׁפָהּ וְהִיא טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת עבוזה זרה – פרק ה, משנה יב)
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
- שף ”הַסַּכִּין, שָׁפָהּ וְהִיא טְהוֹרָה.“ (משנה, מסכת עבוזה זרה – פרק ה, משנה יב)
- מספרה
- מספריים (שפותחו במאה הראשונה לספירה -תקופת המשנה)
- תספורת
קישורים חיצונייםעריכה
ערך בוויקיפדיה: ספר (מקצוע) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספרים |
השורש ספר ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סָפַרעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ספר |
שורש וגזרה | ס־פ־ר א, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- בִּקֵּשׁ לֵידַע כַּמּוּת שֶׁל דָּבָר.
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
השורש ספר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סִפֵּר אעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סיפר |
שורש וגזרה | ס־פ־ר א, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- אמר סיפור, דיבר על מה שקרה, על משהו שהיה או שיהיה.
- ”וְהִנֵּה אִישׁ מְסַפֵּר לְרֵעֵהוּ חֲלוֹם וַיֹּאמֶר הִנֵּה חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה צְלִיל לֶחֶם שְׂעֹרִים מִתְהַפֵּךְ בְּמַחֲנֵה מִדְיָן.“ (שופטים ז, פסוק יג)
- ”הַזְכִּירֵנִי נִשָּׁפְטָה יָחַד; סַפֵּר אַתָּה, לְמַעַן תִּצְדָּק.“ (ישעיהו מג, פסוק כו)
- ”זַמְּרִי, סַפֵּרִי, צִפּוֹרִי הַיְקָרָה/ מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים נִפְלָאוֹת/ הֲגַם שָׁם בָּאָרֶץ הַחַמָּה, הַיָּפָה/ תִּרְבֶּינָה הָרָעוֹת, הַתְּלָאוֹת?“ (" אֶל הַצִפּוֹר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- הסבא סיפר לנכדו סיפור לפני השינה.
נגזרותעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
ראו גםעריכה
השורש ספר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סִפֵּר בעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סיפר |
שורש וגזרה | ס־פ־ר ב, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- גזר את שְׂעַר הראש.
- ”שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְאָב לִהְיוֹת בְּתוֹכָהּ, אָסוּר מִלְּסַפֵּר וּמִלְּכַבֵּס, וּבַחֲמִישִׁי מֻתָּרִין מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.“ (משנה, מסכת תענית – פרק ד, משנה ז)
- ”אבטולוס בן ראובן התירו לספר קומי שהוא קרוב למלכות“ (בבלי, מסכת סוטה – דף מט, עמוד ב)
- הסַפָּר סיפר את האישה.
גיזרוןעריכה
לשון חז"ל מן הארמית הסורית. המשמעות השאולה דחקה את השורש המקראי סִפֵּר(א) בלשון חז"ל ובמקומו השתמשו במילים שח, הרצה, אמר וכיוצא בזאת.
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: cut
השורש ספר ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סִפֵּר געריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | סיפר |
הגייה* | siper |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־פ־ר א |
דרך תצורה | משקל קִטֵּל |
נטיות | סִפְּרִים |
- עברית חדשה נרטיב - בכל המובנים (בספרות\קולונו: מבנה השתלשלות אירועי הסיפור, וגם בסוצילוגיה: נקודת מבט על אירועים שמצדיקה עמדה אידיאוליגית).[1]
- ”כותב נזקק לשיטת סיפֵר זו, שיטת ההַגָּדָה (telling), בעיקר כדי לכווץ בקטע כזה הרבה מידע הנחוץ לקורא“ (חילופי דורות בסיפורת הישראלית, מאת יוסף אורן, בפרויקט בן יהודה)
גיזרוןעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: narrative
סימוכיןעריכה
- ↑ 1.0 1.1 מונחי האקדמיה.
סֻפַּרעריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | סופר |
שורש וגזרה | ס־פ־ר ב, גזרת השלמים |
בניין | פֻּעַל |
- הֻגַּד עַל פְּרָטָיו.
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
השורש ספר א | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
סְפָרעריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ספר |
הגייה* | sfar |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ס־פ־ר |
דרך תצורה | משקל קְטָל |
נטיות |
- לשון חז"ל גבול (בביטויים אזור ספָר, יישוב ספָר וכד').
- ”נִמְצָא סָמוּךְ לַסְּפָר, אוֹ לְעִיר שֶׁרֻבָּהּ נָכְרִים, אוֹ לְעִיר שֶׁאֵין בָּהּ בֵּית דִּין, לֹא הָיוּ עוֹרְפִין.“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ט, משנה ב)
- ”וְאֵין עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת בַּסְּפָר, וְלֹא שָׁלֹשׁ, אֲבָל עוֹשִׂין אַחַת אוֹ שְׁתָּיִם.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק א, משנה ה)
- אזור הספר הוא מקום מסוכן יחסית למרכז.
גיזרוןעריכה
- ארמית: סָפָרָא, במקור מאכדית: supūru 'גבול, גדר' (לבקר). שורש ס-פ-ר[1] בהוראת 'חתך סימָן, ציין'[2], משם סְפָר 'גבול' שמציין מקום או אזור. (ממשמע השורש ספר 'חתך סימָן' גם סֵפֶר 'סימנים, כתובת, מסמך' שהוא המשמע המקורי של סֵפֶר).
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: frontier