גלח

גִּלֵּחַ או גִּלַּח

ספר מגלח את זקן אחד מלקוחותיו

לשון המקרא הסיר שיער מגוף בעל חיים בסכין וכדו' בדר"כ שער הראש בלבד.
- ”בַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת־כָּל־שְׂעָרוֹ, אֶת־רֹאשׁוֹ וְאֶת־זְקָנוֹ וְאֵת גַּבֹּת עֵינָיו וְאֶת־כָּל־שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ...“ (ויקרא יד, פסוק ט)
- ”וַהֲבֵאתָהּ אֶל־תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה אֶת־רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה אֶת־צִפָּרְנֶיהָ.“ (דברים כא, פסוק יב)
- ”וַתְּיַשְּׁנֵהוּ עַל־בִּרְכֶּיהָ וַתִּקְרָא לָאִישׁ וַתְּגַלַּח אֶת־שֶׁבַע מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ...“ (שופטים טז, פסוק יט)
- ”וַיִּקַּח חָנוּן אֶת־עַבְדֵי דָוִד, וַיְגַלַּח אֶת־חֲצִי זְקָנָם; וַיִּכְרֹת אֶת־מַדְוֵיהֶם בַּחֵצִי עַד שְׁתוֹתֵיהֶם, וַיְשַׁלְּחֵם.“ (שמואל ב׳ י, פסוק ד)
- ”וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד – הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין...“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ג, משנה א)

שקוצץ שיערו
- ”מוֹרָה לֹא עָלָה עַל רֹאשִׁי כִּי נְזִיר אֱלֹהִים אֲנִי מִבֶּטֶן אִמִּי אִם גֻּלַּחְתִּי וְסָר מִמֶּנִּי כֹחִי “ (שופטים טז, פסוק יז)
- ”וַיָּחֶל שְׂעַר רֹאשׁוֹ לְצַמֵּחַ כַּאֲשֶׁר גֻּלָּח“ (שופטים טז, פסוק כב)
- ”וַיָּבֹאוּ אֲנָשִׁים מִשְּׁכֶם מִשִּׁלוֹ וּמִשֹּׁמְרוֹן שְׁמֹנִים אִישׁ מְגֻלְּחֵי זָקָן וּקְרֻעֵי בְגָדִים “ (ירמיהו מא, פסוק ה)

לשון ימי הביניים כומר נוצרי
- "פנקס – לוחין שכותבין בהן הגלחים." (רש"י על הש"ס/נידה/פרק ג)
- "וישראל שקנה חוק הגלחים שנותנים להם לחם מותר ליקח לאחר הפסח" (שולחן ערוך אורח חיים תנ ב)
מי שעוסק בקיצוץ שערותיהם של בני אדם
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
  רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

[עממי] תספורת בה כל שיער הראש מקוצץ, והאדם נדמה כקרח.
- "מאמן הטניס זז ונעמד ליד החלון הרחב וממשש את אחורי הגלאח שלו." (מהתלה אינסופית, ‏דיוויד פוסטר וואלאס, בתרגום מיכל ספיר , 2022, עמ׳ 7)

מספר הסעיפים בערך זה קטן מהנדרש או שהוא חסר סעיף מהותי כגון ניתוח דקדוקי. קראו על כתיבת ערכים בוויקימילון וראו כיצד אתם יכולים לסייע ולתרום לערך זה.