גלב
גַּלָּב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | גלב |
הגייה* | galav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ג־ל־ב |
דרך תצורה | משקל קַטָּל |
נטיות | ר׳ גַּלָּבִים |
- לשון המקרא אדם שמקצועו גזירת השיערות ועיצובן.
- ”וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ חֶרֶב חַדָּה, תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ, וְהַעֲבַרְתָּ עַל רֹאשְׁךָ וְעַל זְקָנֶךָ ...“ (יחזקאל ה, פסוק א)
- ”עם התער יצא גלב, / אף השוחט עם החלף, / נשים, טף / מחאו כף / לקול הנוגנים בכלי שיר.“ (גדוד בעיר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
עריכה- מאכדית: gallābu. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- איטלקית: barbiere
- איסלנדית: rakari
- אנגלית: barber
- גרמנית: Friseur
- הונגרית: borbély
- ספרדית: peluquero
- ערבית: حلاق
- צרפתית: coupe
- רוסית: парикмахер
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: ספר (מקצוע) |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סַפָּרִים |