גלב

גַּלָּב

לשון המקרא אדם שמקצועו גזירת השיערות ועיצובן.
- ”וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ חֶרֶב חַדָּה, תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ, וְהַעֲבַרְתָּ עַל רֹאשְׁךָ וְעַל זְקָנֶךָ ...“ (יחזקאל ה, פסוק א)
- ”עם התער יצא גלב, / אף השוחט עם החלף, / נשים, טף / מחאו כף / לקול הנוגנים בכלי שיר.“ (גדוד בעיר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

ערך בוויקיפדיה: ספר (מקצוע)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סַפָּרִים