קֶרַחעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קרח
הגייה* kerakh
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ר־ח ב
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ קְרָחִים; קֶרַח־, ר׳ קַרְחֵי־; כ׳ קַרְחוֹ
 
קרח
  1. מים במצב צבירה מוצק, מים שקפאו.
    • ”הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי.“ (בראשית לא, פסוק מ)
    • ”וּדְמוּת עַל-רָאשֵׁי הַחַיָּה רָקִיעַ כְּעֵין הַקֶּרַח הַנּוֹרָא נָטוּי עַל-רָאשֵׁיהֶם מִלְמָעְלָה.“ (יחזקאל א, פסוק כב)
    • ”מִבֶּטֶן מִי יָצָא הַקָּרַח; וּכְפֹר שָׁמַיִם מִי יְלָדוֹ?“ (איוב לט, פסוק כח)
    • הקרח הוא בעל מבנה גבישי.
  2. בהשאלה: קור רוח, אדישות.
    • הקהל ניסה להפריע לשחקן הכדורסל בצעקות, אבל הוא קרח, שום דבר לא מזיז לו.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • איטלקית: ghiaccio‏‏‏‏
  • אנגלית: ice‏‏‏‏
  • אספרנטו: glacio‏‏‏‏
  • ולשית: ‏, rhew‏‏‏‏
  • יידיש: אײַז‏‏‏‏
  • יפנית: ‏‏‏‏ (הגייה: kōri)
  • לטינית: glacies‏‏‏‏
  • ספרדית: hielo‏‏‏‏
  • ערבית: جليد‏‏‏‏ (הגייה: גַ'לִיד)
    ثلج‏‏‏‏ (הגייה: תַ'לְג')
  • פולנית: lód‏‏‏‏
  • פרסית: یخ‏‏‏‏ (הגייה: יַח')
  • צרפתית: glace‏‏‏‏
  • רוסית: лёд‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: קרח
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרח

קֵרֵחַעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קירח
הגייה* kere'akh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־ר־ח א
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ קֵרְחִים; נ׳ קֵרַחַת, נ"ר קֵרְחוֹת
 
קרח
  1. מי שראשו חשוף משיער.
    • ”וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא.“ (ויקרא יג, פסוק מ)
    • ”...וּנְעָרִים קְטַנִּים יָצְאוּ מִן-הָעִיר וַיִּתְקַלְּסוּ-בוֹ וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲלֵה קֵרֵחַ עֲלֵה קֵרֵחַ.“ (מלכים ב׳ ב, פסוק כג)
    • ”הַנּוֹדֵר מִשְּׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ, אָסוּר בַּקֵּרְחִין וּבְבַעֲלֵי שֵׂיבוֹת, וּמֻתָּר בַּנָּשִׁים וּבַקְּטַנִּים, שֶׁאֵין נִקְרָאִין שְׁחוֹרֵי הָרֹאשׁ אֶלָּא אֲנָשִׁים.“ (משנה, מסכת נדריםפרק ג, משנה ח)
    • אנשים קרחים לא צריכים לדאוג לתספורת.
  2. בהשאלה: מקום גלוי וחשוף.

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קָרַחעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קרח
שורש וגזרה ק־ר־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון המקרא הסיר את שיער הראש.
    • ”לֹא יִקְרְחוּ (כ: יקרחה) קָרְחָה בְּרֹאשָׁם וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ“ (ויקרא כא, פסוק ה)
    • קָרְחִי וָגֹזִּי, עַל-בְּנֵי תַּעֲנוּגָיִךְ; הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר, כִּי גָלוּ מִמֵּךְ.“ (מיכה א, פסוק טז)

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בשורש ק־ר־ח מספר פעלים יחידאיים יִקָּרֵחַ (ירמיהו ט"ז) הקריח (יחזקאל כ"ז) קֻרַח מֻקְרָח (יחזקאל כ"ט).

קֹרַחעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קורח
הגייה* korach
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־ר־ח
דרך תצורה
נטיות
  1. שם פרטי לזכר.
    1. מבני עשו
      • ”וְאֵלֶּה הָיוּ בְּנֵי אָהֳלִיבָמָה בַת-עֲנָה בַּת-צִבְעוֹן אֵשֶׁת עֵשָׂו וַתֵּלֶד לְעֵשָׂו אֶת-יְעוּשׁ וְאֶת-יַעְלָם וְאֶת-קֹרַח.“ (בראשית לו, פסוק יד)
    2. יהודי משבט לוי שאחראי על מחלוקת בעם ישראל בדור הנדודים במדבר.
      • ”וַיִּקַּח קֹרַח בֶּן-יִצְהָר בֶּן-קְהָת בֶּן-לֵוִי וְדָתָן וַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב וְאוֹן בֶּן-פֶּלֶת בְּנֵי רְאוּבֵן.“ (במדבר טז, פסוק א)
      • ”וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת-פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת-קֹרַח בְּמוֹת הָעֵדָה בַּאֲכֹל הָאֵשׁ אֵת חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ וַיִּהְיוּ לְנֵס. וּבְנֵי-קֹרַח לֹא-מֵתוּ.“ (במדבר כו, פסוקים ייא)

צירופיםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: קורח