מוצק
מוּצָק
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מוצק |
הגייה* | mutsak |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | י־צ־ק |
דרך תצורה | משקל מֻקְטָל |
נטיות | ר׳ מוּצָקִים |
- לשון המקרא עשוי מקשה אחת.
- ”וּמַעֲשֵׂה הָאוֹפַנִּים כְּמַעֲשֵׂה אוֹפַן הַמֶּרְכָּבָה יְדוֹתָם וְגַבֵּיהֶם וְחִשֻּׁקֵיהֶם וְחִשֻּׁרֵיהֶם הַכֹּל מוּצָק.“ (מלכים א׳ ז, פסוק לג)
- ”תַּרְקִיעַ עִמּוֹ לִשְׁחָקִים חְזָקִים כִּרְאִי מוּצָק.“ (איוב לז, פסוק יח)
- ”וַיַּעַשׂ אֶת-הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה מִשְּׁפָתוֹ אֶל-שְׂפָתוֹ עָגוֹל סָבִיב וְחָמֵשׁ בָּאַמָּה קוֹמָתוֹ וְקָו שְׁלֹשִׁים בָּאַמָּה יָסֹב אֹתוֹ סָבִיב.“ (דברי הימים ב׳ ד, פסוק ב)
- אחד מארבעת מצבי הצבירה של החומר, בו החלקיקים צמודים זה לזה עד כדי כך שאין להם כושר תנועה. במצב צבירה זה, לחומר צורה ונפח קבועים.
- בהשאלה: (בנוגע לטיעון או דעה) עמיד, חזק, שאינו ניתן לסתירה בקלות.
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מוצק |
מצבי הצבירה של החומר | |||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
|