מקשה

יש להוסיף לדף זה את הערך: מֻקְשֶׁה.

מִקְשָׁה א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מקשה
הגייה*	miksha
חלק דיבר	שם עצם תואר
מין	נקבה
שורש	ק־שׁ־י/ה
דרך תצורה	משקל מִקְטָלָה
נטיות

1. גוש שלם, עשוי מחתיכה אחת.

   • ”וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ“ (שמות כה, פסוק לא)
   • ”עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם וְהָיוּ לְךָ לְמִקְרָא הָעֵדָה וּלְמַסַּע אֶת-הַמַּחֲנוֹת“ (במדבר י, פסוק ב)
   • בניתי שולחן עץ ממקשה אחת.

גיזרון

• מהשורש נ־ק־ש א
• מהפועל הקיש הקשה במקרא מדובר בכלים ממתכת שנעשים בהקשה בפטיש ולא בחיבור של יציקות.
• לשון המקרא לשיער אסוף לכדי מקשה אחת (קוקו) , ראו: ”מַעֲשֶׂה מִקְשֶׁה“ (ישעיהו ג, פסוק כד)

מִקְשָׁה ב

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מקשה
הגייה*	miksha
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ק־שׁ־י/ה
דרך תצורה	משקל מִקְטָלָה
נטיות	ר׳ מִקְשָׁאוֹת

מקשה (1)

1. שדה דלועים.

   • ”וְנוֹתְרָה בַת־צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם; כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה.“ (ישעיהו א, פסוק ח)
   • ”עַד אֵימָתַי חוֹרְשִׁין בִּשְׂדֵה הַלָּבָן עֶרֶב שְׁבִיעִית; עַד שֶׁתִּכְלֶה הַלֵּחָה, כָּל זְמַן שֶׁבְּנֵי אָדָם חוֹרְשִׁים לִטַּע בַּמִּקְשָׁאוֹת וּבַמִּדְלָעוֹת.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ב, משנה א)
   • יישרתי בעזרת המשדדה את מקשת האבטיחים.

גיזרון

1. המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד במשמעות זו, בפסוק לעיל. היא חולקת את השורש עם קשוא.

תרגום

• אנגלית: patch‏‏‏‏
• רוסית: бахча‏‏‏‏ (תעתיק: baxčá)