גז

גָּז א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גז
הגייה*	gaz
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה
נטיות	ר׳ גָּזִים; ר'גָּזֵי־

1. עברית חדשה אחד מארבעת מצבי הצבירה של החומר, בו המולקולות אינן צמודות זו לזו, המשיכה ביניהן חלשה, והן נעות בחופשיות יחסית. במצב צבירה זה, אין לחומר לא נפח קבוע, ולא צורה קבועה.

   • "אחד הגזים הנפוצים ביותר הוא פחמן דו־חמצני".
   • "ברתיחתם (במאה מעלות צלסיוס) מתאדים המים והופכים אט־אט לגז".

גיזרון

• מלטינית: "gas" וממנה לשאר שפות אירופה. את המונח (בלטינית חדשה) טבע הרופא והכימאי הפלמי יאן בפטיסט ון הֶלמונט (1577-1644), כפי הנראה מיוונית עתיקה kháos) χάος) – "כָאוֹס", "חלל ריק". הצליל "kh" ביוונית שווה בערך לצליל "g" בהולנדית.
• "Hunc spiritum, incognitum hactenus, novo nomine gas voco." (Helmont, Ortus Medicinae) ("לאֵד זה, שלא היה ידוע עד כה, אני קורא בשם חדש: 'גַּז'.")

צירופים

• בלון גז
• גז חממה
• גז מדמיע
• גז מזגנים
• גז עצבים
• גז צחוק
• מסכת גז
• נתן גז

נגזרות

• גזיה

תרגום

• אנגלית: gas‏‏‏‏
• גרמנית: Gas‏‏‏‏
• ערבית: غاز‏‏‏‏
• צרפתית: gaz‏‏‏‏

ראו גם

• מוצק
• נוזל

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: גז

גָּז ב

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	גז
שורש וגזרה	ג־ו־ז, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא עבר, חלף, איננו עוד.

   • ”וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת יְהֹוָה וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם וַיִּטּשׁ עַל-הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ.“ (במדבר יא, פסוק לא)
   • ”יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה“ (תהלים צ, פסוק י)
   • "... אליהו הנביא גז ונעלם, ובדיוק באותו רגע התעורר מוטי הקטן וגילה: הכול היה חלום".
   • גזו ימי נעוריי.

גיזרון

• ערבית: ג'ָאז.

מילים נרדפות

• חלף
• עבר
• התנדף

ראו גם

• נגוז

סימוכין

• "גָּז",‏ לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 1468)

גָּז ג

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ג-ז-ז
בניין	פָּעַל (קַל)

1. קצץ חתך

   • ”כּי עָלֶיךָ נִסְמַכְתִּי מִבֶּטֶן מִמְּעֵי אִמִּי אַתָּה גוֹזִי בְּךָ תְהִלָּתִי תָמִיד“ (תהלים עא, פסוק ו)
   • ”לגז צאנו“ (בראשית לח, פסוק יג)

מילים נרדפות

• גזז

ראו גם

• גוז

גֵּז

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גז
הגייה*	gez
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ז־ז, גזרת הכפולים
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות

גז פרוש על רחבת אספלט

1. לשון המקרא צֶמֶר של צאן אחרי שהוא נגזז מגופם.

   • ”רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ וְרֵאשִׁית גֵּז צֹאנְךָ תִּתֶּן לוֹ. “ (דברים יח, פסוק ד)
   • ”אִם-לֹא בֵרֲכוּנִי חֲלָצָיו; וּמִגֵּז כְּבָשַׂי יִתְחַמָּם.“ (איוב לא, פסוק כ)
   • ”חמש רחלות גוזזות מנה מנה ופרס- חייבות בראשית הגז“ (משנה, מסכת חולין – פרק יא, משנה ב)

מקור

• בערבית שורש ( جَزَّ • jazza• גָ'זַה). נגזרת מאותו שורש: (يَجُزُّ • יָאגֻ'זֻ • yajuzzu) פירוש: לכרות, לגזוז, לחתוך.
• בברית דמשק של כת קומראן נכתב אל יקח איש עליו בגדים צואים או מובאים בגז כי אם כובסו במים או שופים בלבונה

נגזרות

• גיזה

תרגום

• אנגלית: shear‏‏‏‏

מילים נרדפות

• גִּזָּה

ראו גם

• פרווה
• צֶמֶר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: צמר