אפס
אָפַס
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | אפס |
שורש וגזרה | א־פ־ס, גזרת השלמים |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- נגמר, לא היה עוד.
גיזרון
עריכה- לשון המקרא. קרוב אל הפועל פס.מצוי במכתבי אל-עמארנה,בצורה - אֻפְּ-סִ-חִ (up-sí-ḫi) בהוראת: אפס.
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: cease, become null
אִפֵּס
עריכהניתוח דקדוקי – פועל | |
---|---|
כתיב מלא | איפס |
שורש וגזרה | א־פ־ס, גזרת השלמים |
בניין | פִּעֵל |
- התאים מכשיר מדידה למצבו ההתחלתי הנכון, להוראה נכונה לפי נקודת המוצא.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גיזרון
עריכה- עברית חדשה משורש מקראי.
נגזרות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: adjust
אֶפֶס
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | אפס |
הגייה* | efes |
חלק דיבר | שם מספר |
מין | זכר |
שורש | א־פ־ס |
דרך תצורה | משקל קֶטֶל |
נטיות | ר׳ אֲפָסִים; אֶפֶס־, ר׳ אַפְסֵי־ |
מספרים | |
---|---|
0 | |
גימטריה | -אין- |
ערבית | ٠ |
רומית | -אין- |
מורס | ----- |
ברייל | זהה ל-J |
ספרות | |
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 | |
מספרים אחרים | |
10 12 100 1000 10000 |
- אין, לא קיים.
- ”הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם...“ (ישעיהו ה, פסוק ח)
- ”בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה-אֵשׁ; וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן.“ (משלי כו, פסוק כ)
- ”אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ.“ (דברים טו, פסוק ד)
- סוף, קצה, המקום שבו נגמר.
- המספר השלם 0; האיבר הנייטרלי ביחס לחיבור; המספר הסודר הקטן ביותר, מציין את מספר האיברים בקבוצה ריקה.
- מתמטיקה של פונקציה. ערך עבורו הפונקציה שווה לאפס (3).
- בהשאלה: [כינוי גנאי] מישהו לא חשוב, חסר כל ערך, שלא מתחשבים בו.
- מילת קישור : אך, אולם, ברם, אבל.
גזרון
עריכה- אוגריתית "אַפּס" ảps בהוראת קצה, קיצון, סוף [1].
פרשנים מפרשים
עריכהצירופים
עריכהנגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה- קוטב (4)
תרגום
עריכה המספר השלם
|
אין, לא קיים
|
אדם לא חשוב
|
מידע נוסף
עריכה- השימוש באפס במתמטיקה הגיע לאירופה בימי הביניים מן הערבים, שלמדוהו מן ההודים. במערכת הספרות הרומיות ששלטה בכיפה עד אז כלל לא היתה ספרה כזו, וגם בעברית – שבה נהגו להשתמש באותיות – לא היה כל ייצוג לאפס.
הערבים קראו לאפס סִפְר, כלומר מקום ריק. ר' אברהם אבן עזרא (1092-1167), שהיה הראשון שכתב על המושג אפס בעברית, השתמש בספרו "ספר המספר" באותיות העבריות במקום המספרים ההודיים (או הערביים, כפי שהם נקראים לרוב), אך שאל את האפס המעוגל וכינה אותו גלגל: " [...] ואם אין לו מספר באחדים ויש לו מספר במעלה השנית שהם העשרות, ישים כדמות גלגל O בראשונה להורות כי אין במעלה הראשונה מספר [...] וזה הגלגל O וטעמו כגלגל, כקש לפני רוח, ואינו אלא לשמור המעלות, ובלשון לעז שמו סיפרא".
רק לפני כמאתיים שנה מציין ספר לימוד בשם "כליל החשבון", שנדפס בברלין, את המספר בשם העברי "אפס" – ומאז התקבל שם זה בתפוצות העם.
קישורים חיצוניים
עריכה![]() |