אָפַס

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא אפס
שורש וגזרה א־פ־ס, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. נגמר, לא היה עוד.
    • ”הָבָה לָּנוּ לֶחֶם וְלָמָּה נָמוּת נֶגְדֶּךָ כִּי אָפֵס כָּסֶף.“ (בראשית מז, פסוק טו)
    • ”כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָֽוֶן.“ (ישעיהו כט, פסוק כ)

גיזרון

עריכה
  • לשון המקרא. קרוב אל הפועל פס.מצוי במכתבי אל-עמארנה,בצורה - אֻפְּ-סִ-חִ (up-sí-ḫi) בהוראת: אפס.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

אִפֵּס

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא איפס
שורש וגזרה א־פ־ס, גזרת השלמים
בניין פִּעֵל
  1. התאים מכשיר מדידה למצבו ההתחלתי הנכון, להוראה נכונה לפי נקודת המוצא.
    • להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
      רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.

גיזרון

עריכה
  • עברית חדשה משורש מקראי.

נגזרות

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: adjust‏‏‏‏‏

אֶפֶס

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אפס
הגייה* efes
חלק דיבר שם מספר
מין זכר
שורש א־פ־ס
דרך תצורה משקל קֶטֶל
נטיות ר׳ אֲפָסִים; אֶפֶס־, ר׳ אַפְסֵי־
מספרים
0
גימטריה -אין-
ערבית ٠
רומית -אין-
מורס
-----
ברייל זהה ל-J
ספרות
0 1 2 3 4 5 6 7 8 9
מספרים אחרים
10 12 100 1000 10000
  1. אין, לא קיים.
    • ”הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ עַד אֶפֶס מָקוֹם...“ (ישעיהו ה, פסוק ח)
    • בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה-אֵשׁ; וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן.“ (משלי כו, פסוק כ)
    • אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן כִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ יְדֹוָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְדֹוָד אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ.“ (דברים טו, פסוק ד)
  2. סוף, קצה, המקום שבו נגמר.
    • ”וְעָמַד וְרָעָה בְּעֹז יְהוָה בִּגְאוֹן שֵׁם יהוה אֱלֹהָיו וְיָשָׁבוּ כִּי-עַתָּה יִגְדַּל עַד-אַפְסֵי-אָרֶץ.“ (מיכה ה, פסוק ג)
  3. המספר השלם 0; האיבר הנייטרלי ביחס לחיבור; המספר הסודר הקטן ביותר, מציין את מספר האיברים בקבוצה ריקה.
  4. מתמטיקה של פונקציה. ערך עבורו הפונקציה שווה לאפס (3).
  5. בהשאלה: [כינוי גנאי] מישהו לא חשוב, חסר כל ערך, שלא מתחשבים בו.
  6. מילת קישור : אך, אולם, ברם, אבל.
    • ”הִנֵּה עֵינֵי אֲדֹנָי יְהוִה, בַּמַּמְלָכָה הַחַטָּאָה, וְהִשְׁמַדְתִּי אֹתָהּ, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה: אֶפֶס, כִּי לֹא הַשְׁמֵיד אַשְׁמִיד אֶת-בֵּית יַעֲקֹב--נְאֻם-יְהוָה. “ (עמוס ט, פסוק ח)

גזרון

עריכה
  • אוגריתית "אַפּס" ảps בהוראת קצה, קיצון, סוף [1].

פרשנים מפרשים

עריכה
  • רש"י - "מדכתיב אפס לאזהרה אתא, כלומר אפס וחדל וכלה עניות ממך , אפס לשון חדלה וכליה כי אפס כסף" [2] [3]

צירופים

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
   המספר השלם
  • אוקראינית: зеро‏‏‏‏
  • איטלקית: zero‏‏‏‏
  • אמהרית: ባዶ‏‏‏‏ (הגייה: בַּאדוֹ)
  • אנגלית: zero‏, null‏‏‏‏
  • אספרנטו: nulo‏‏‏‏
  • בוסנית: nula‏‏‏‏
  • גרמנית: Null‏‏‏‏
  • דנית: nul‏‏‏‏
  • הולנדית: nul‏‏‏‏
  • הונגרית: nulla‏, zéró‏‏‏‏
  • טורקית: sıfır‏‏‏‏
  • יוונית: μηδέν‏‏‏‏ (הגייה: מִידֶן)
  • מונגולית: тэг‏‏‏‏ (הגייה: טִיג)
  • סלובנית: nič‏‏‏‏
  • סלובקית: nula‏‏‏‏
  • ספרדית: cero‏‏‏‏
  • ערבית: صِفْر‏‏‏‏ (הגייה: צִפְר)
  • פולנית: zero‏‏‏‏
  • פורטוגלית: zero‏‏‏‏
  • פינית: nolla‏‏‏‏
  • צ'כית: nula‏‏‏‏
  • צרפתית: zéro‏‏‏‏
  • קרואטית: nula‏‏‏‏
  • רומנית: zero‏‏‏‏
  • רוסית: нуль‏‏‏‏ (הגייה: נוּל')
  • שוודית: noll‏‏‏‏
   אין, לא קיים
   סוף, קצה
   ערך המאפס פונקציה
   אדם לא חשוב

מידע נוסף

עריכה
  • השימוש באפס במתמטיקה הגיע לאירופה בימי הביניים מן הערבים, שלמדוהו מן ההודים. במערכת הספרות הרומיות ששלטה בכיפה עד אז כלל לא היתה ספרה כזו, וגם בעברית – שבה נהגו להשתמש באותיות – לא היה כל ייצוג לאפס.

הערבים קראו לאפס סִפְר, כלומר מקום ריק. ר' אברהם אבן עזרא (1092-1167), שהיה הראשון שכתב על המושג אפס בעברית, השתמש בספרו "ספר המספר" באותיות העבריות במקום המספרים ההודיים (או הערביים, כפי שהם נקראים לרוב), אך שאל את האפס המעוגל וכינה אותו גלגל: " [...] ואם אין לו מספר באחדים ויש לו מספר במעלה השנית שהם העשרות, ישים כדמות גלגל O בראשונה להורות כי אין במעלה הראשונה מספר [...] וזה הגלגל O וטעמו כגלגל, כקש לפני רוח, ואינו אלא לשמור המעלות, ובלשון לעז שמו סיפרא".
רק לפני כמאתיים שנה מציין ספר לימוד בשם "כליל החשבון", שנדפס בברלין, את המספר בשם העברי "אפס" – ומאז התקבל שם זה בתפוצות העם.

קישורים חיצוניים

עריכה
  ערך בוויקיפדיה: 0 (מספר)

הערות שוליים

עריכה
  1. Ugaritic Dictionary By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 88 , ảps
  2. כמו - בראשית מז
  3. .רש"י סנהדרין דף סד/ב