מחידושי האקדמיה ללשון העברית, תרע"ב. המילה הגיעה מן המילה הגרמנית Ziffer שמשמעותה סִפְרָה, מטעמי דמיון מבחינת צליל ומשמעות לשורש ס־פ־ר. המילה הגרמנית עצמה הגיעה מן המילה הערבית صفْر(צִפְר) – אפס.[1]
נגזר משם העצם סֵפֶר (עיינו באטימולוגיה שם). ההוראה היסודית הייתה: כתב, ערך רשימה, ומכאן הסתעפו ההוראות של מנייה (קל ונפעל) מצד אחד והצגת הדברים (פיעל ופועל) מצד שני.