חָרוּט

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאחרוט
הגייה*kharut
חלק דיברשם־עצם
מיןזכר
שורשח־ר־ט
דרך תצורהמשקל קָטוּל
נטיותר׳ חֲרוּטִים
חרוט
  1. עברית חדשה גוף סיבוב הנוצר על ידי קטע המסתובב סביב ציר שאינו מקביל לקטע.
    • חרוט נוצר על־ידי סיבוב משולש ישר־זווית.

גיזרון

עריכה
  • מקבילה בערבית: مخروط (מַחְ'רוּט) במשמעות דומה.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  • איטלקית: cono‏‏‏‏
  • אנגלית: cone‏‏‏‏‏
  • אספרנטו: konuso‏‏‏‏
  • גרמנית: Kegel‏, Konus‏‏‏‏
  • הולנדית: kegel‏‏‏‏
  • לטינית: conus‏‏‏‏
  • סלובקית: kužeľ‏‏‏‏
  • ספרדית: cono‏‏‏‏
  • ערבית: مخروط‏‏‏‏ (הגייה: מַחְ'רוּט)
  • פולנית: stożek‏‏‏‏
  • פרסית: مخروط‏‏‏‏
  • צרפתית: cône‏‏‏‏‏
  • רוסית: конус‏‏‏‏‏
  • שוודית: kon‏‏‏‏

מידע נוסף

עריכה
  • בחיבור המתמטי הקדום "חיבור המשיחה והתשבורת" מאת רבי אברהם בן חייא לא מופיע שם זה. המחבר מתארו בתור "מוצק/מצבה אשר תושבתו מעוגלת", כלומר "גוף תלת־ממדי בעל בסיס עגול". למשל: "והמין השני נכנס בשני כללים: האחד, שתהיה תושבתו נמוקה ומציקה את גופה וממעיטה אותה, עד שהיא מגעת בראש אל נקודה אחת. והכלל הזה נמצא על תמונות רבות... ויכול תהיה תושבתו מעוגלת ("חיבור המשיחה והתשבורת", השער הרביעי).

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חרוט
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרוטים

חָרוּט

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאחרוט
הגייה*kharut
חלק דיברשם־תואר
מיןזכר
שורשח־ר־ט
דרך תצורהמשקל קָטוּל
נטיותר׳ חֲרוּטִים, נ׳ חֲרוּטָה, נ"ר חֲרוּטוֹת
  1. עצם שחרטו בו, או דברים שנחרטו בעצם כלשהו. נאמר גם בהשאלה על מילים כתובות.
    • ...כמו שדרות תלפיות סלעיות וגושי אבנים מסותתות, שעל חלקתן חרוטות כתובות שונות "להר סיני, צבי כשדאי
    • היה היה בארץ הגליל איש חסיד אחד ושמו רבי יוסף דילה רֵינה, והוא לא שמע בקול הדברים האלה החרוטים על ספר "משני עולמות", "ממשלת השטן", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי

גיזרון

עריכה
  • בינוני פעול מן חרט, מקיים חילופי צ/ט שבין עברית לארמית עם חרוץ.

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה
  • אנגלית: carved‏‏‏‏

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה