חרוט
חָרוּטעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרוט |
| הגייה* | kharut |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ר־ט |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | ר׳ חֲרוּטִים |
- עברית חדשה גוף סיבוב הנוצר על ידי קטע המסתובב סביב ציר שאינו מקביל לקטע.
- חרוט נוצר על־ידי סיבוב משולש ישר־זווית.
גיזרוןעריכה
- מערבית "مخروط" (מַחְ'רוּט), במשמעות דומה.
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
תרגוםעריכה
מידע נוסףעריכה
- בחיבור המתמטי הקדום "חיבור המשיחה והתשבורת" מאת רבי אברהם בן חייא לא מופיע שם זה. המחבר מתארו בתור "מוצק/מצבה אשר תושבתו מעוגלת", כלומר "גוף תלת־ממדי בעל בסיס עגול". למשל: "והמין השני נכנס בשני כללים: האחד, שתהיה תושבתו נמוקה ומציקה את גופה וממעיטה אותה, עד שהיא מגעת בראש אל נקודה אחת. והכלל הזה נמצא על תמונות רבות... ויכול תהיה תושבתו מעוגלת ("חיבור המשיחה והתשבורת", השער הרביעי).
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: חרוט |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חרוטים |
חָרוּטעריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | חרוט |
| הגייה* | kharut |
| חלק דיבר | שם־תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ר־ט |
| דרך תצורה | משקל קָטוּל |
| נטיות | ר׳ חֲרוּטִים, נ׳ חֲרוּטָה, נ"ר חֲרוּטוֹת |
- עצם שחרטו בו, או דברים שנחרטו בעצם כלשהו. נאמר גם בהשאלה על מילים כתובות.
- ...כמו שדרות תלפיות סלעיות וגושי אבנים מסותתות, שעל חלקתן חרוטות כתובות שונות "להר סיני, צבי כשדאי
- היה היה בארץ הגליל איש חסיד אחד ושמו רבי יוסף דילה רֵינה, והוא לא שמע בקול הדברים האלה החרוטים על ספר "משני עולמות", "ממשלת השטן", מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
גיזרוןעריכה
צירופיםעריכה
מילים נרדפותעריכה
ניגודיםעריכה
תרגוםעריכה
- אנגלית: carved
ראו גםעריכה
קישורים חיצונייםעריכה
- "חרט וחרת". האקדמיה ללשון העברית, 1/5/2011