מרחב
מֶרְחָב
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מרחב |
הגייה* | merkhav |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ר־ח־ב |
דרך תצורה | משקל מִקְטָל |
נטיות | ר׳ מֶרְחָבִים; מֶרְחַב־, ר׳ מֶרְחֲבֵי־ |
- לשון המקרא מקום פתוח שבו אדם או בעל חיים יכולים לנוע ללא הגבלה.
- ”וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי“ (שמואל ב׳ כב, פסוק כ)
- ”כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל עַתָּה יִרְעֵם אדני כְּכֶבֶשׂ בַּמֶּרְחָב“ (הושע ד, פסוק טז)
- החלל, הסביבה המקיפה דבר; הרקע עליו מתרחשים מאורעות העולם.
- עברית חדשה חלוקה מנהלית של מדינה לאזורים, כגון מרחב השפלה.
- שוטרי משטרת מרחב העמקים עובדים יום וליל כדי לשמור על התושבים באזור.
- (מתמטיקה) קבוצה של אוביקטים מסוג כלשהו המקיימים תכונות מסוימות.
- איברי המרחב הווקטורי קרויים וקטורים.
גיזרון
עריכה- מן רחב.
צירופים
עריכה- מרחבי רקיע מרחבי הרקיע
- הנדסת המרחב
- מרחב אוירי
- מרחב וקטורי (3)
- מרחב זמן
- מרחב טופולוגי
- מרחב מוגן
- מרחב מחיה
- מרחב מכפלה פנימית (3)
- מרחב מטרי
- המרחב הציבורי
- מרחב תמרון
מילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכה- מיצר (1)
תרגום
עריכה- אנגלית: space
- ערבית: مِنْطَقة, مساحة (1)
- צרפתית: espace
- רוסית: пространство
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מרחב |
השורש רחב | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|