מֶרְחָבעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מרחב
הגייה* merhav
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ר־ח־ב
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מֶרְחָבִים; מֶרְחַב־, ר׳ מֶרְחֲבֵי־
  1. לשון המקרא מקום פתוח בו אדם בעל חיים יכול לנוע ללא הגבלה.
    • ”וַיֹּצֵא לַמֶּרְחָב אֹתִי יְחַלְּצֵנִי כִּי חָפֵץ בִּי“ (שמואל ב׳ כב, פסוק כ)
    • ”כִּי כְּפָרָה סֹרֵרָה סָרַר יִשְׂרָאֵל עַתָּה יִרְעֵם אדני כְּכֶבֶשׂ בַּמֶּרְחָב“ (הושע ד, פסוק טז)
  2. החלל, הסביבה המקיפה דבר; הרקע עליו מתרחשים מאורעות העולם.
    • ” הַגּוֹי הַמַּר וְהַנִּמְהָר הַהוֹלֵךְ לְמֶרְחֲבֵי אֶרֶץ לָרֶשֶׁת מִשְׁכָּנוֹת לֹּא לוֹ“ (חבקוק א, פסוק ו)
    • הבטתי בחלון במרחבים המוריקים המשתרעים עד לקו האופק.
  3. עברית חדשה חלוקה מנהלית של מדינה לאזורים, כגון מרחב השפלה.
    • שוטרי משטרת מרחב העמקים עובדים יום וליל כדי לשמור על התושבים באזור.
  4. מתמטיקה קבוצה של אובייקטים מסוג כלשהו המקיימים תכונות מסוימות.

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מרחב


השורש רחב

השורש ר־ח־ב הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ר־ח־ב עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל רָחַב רָחָב יִרְחַב רְחַב לִרְחֹב
נִפְעַל נִרְחַב נִרְחָב יֵרָחֵב הֵרָחֵב לְהֵרָחֵב
הִפְעִיל הִרְחִיב מַרְחִיב יַרְחִיב הַרְחֵב לְהַרְחִיב
הֻפְעַל הֻרְחַב מֻרְחָב יֻרְחַב -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְרַחֵב מִתְרַחֵב יִתְרַחֵב הִתְרַחֵב לְהִתְרַחֵב