גזרה

גְּזֵרָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גזירה
הגייה^*	gzera
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ז־ר
דרך תצורה	משקל קְטֵלָה
נטיות	ר׳ גְּזֵרוֹת; גְּזֵרַת־, ר׳ גְּזֵרוֹת־

החלטה, החלטה מגבילה, צו, חוק מגביל.
- שר בשר ודם גוזר גזרה, ספק מקיימין אותה ספק אין מקיימין אותה ... ואילו משה רבנו גזר כמה גזרות ותקן כמה תקנות וקימות הן לעולם ולעולמי עולמים. (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל, עמוד א)
- "מקרה תלמי היה מקרה זמני; הוא בא, ראה ונצח, ובזה תם הדבר ואין להשיב. צריך היה שתבא גזרת השמד של אנטיוכוס וישרפו כאלף חסידים בבת אחת במערה בשבת" ("פקוח נפשות במקום איסור", משה ליב ליליינבלום)
גורל. לפי האמונה, מה שנגזר על אדם משמים.
- ”גְּזֵרָה נִגְזְרָה וּבָאָה/מֵאֵת אֲדֹנָי יָצַאָה/לְהָמִית עִיר וְאֵם בְּיִשְרָאֵל“ (פתיחה, מאת ר' יהודה הלוי, בפרויקט בן יהודה)

מן גָּזַר. מִלה מקראית שנכנסה לשִמוש כנראה בהשפעת הארמית. המִלה מופיעה פעם אחת בספר ויקרא פרק טז פסוק כב "וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲו‍ֹנֹתָם אֶל אֶרֶץ גְּזֵרָה וְשִׁלַּח אֶת הַשָּׂעִיר בַּמִּדְבָּר" ושם קשה לפרש^[1]; ופעמיים בארמית בספר דניאל במובן שלעיל.

↑ על פי חז"ל, מקום שההר גזור, מצוק תלול ומניין שבצוק – תלמוד לומר גזרה. (תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף סז, עמוד ב)

השורש ג־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

צורת הגוף.
- ”זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם.“ (איכה ד, פסוק ז)
תבנית שעל פיה גוזרים את הבד לתפירת בגד.
- ”וּמָדַד אֶת-הַבַּיִת אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה וְהַגִּזְרָה וְהַבִּנְיָה וְקִירוֹתֶיהָ אֹרֶךְ מֵאָה אַמָּה.“ (יחזקאל מא, פסוק יג)
[דקדוק] קבוצת הפעלים הנוטה לפי אותה תבנית.
- בעברית קיימות תשע גזרות חוץ מגזרת השלמים.

ערך בוויקיפדיה: גזרה (דקדוק)

השורש ג־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.

גיזרה של מעגל (מסומנת בירוק)

[גאומטריה] חלק העגול הכלוא בין שני רדיוסים.
שטח קרקע שהוגדרו גבולותיו לצורך פעילות כלשהי.
- הועלתה רמת הכוננות בגזרת הר דב.

ערך בוויקיפדיה: גזרה (עיגול)

השורש ג־ז־ר הוא שורש מגזרת השלמים.