תַּבְנִיתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תבנית
הגייה* tavnit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ב־נ־ה
דרך תצורה משקל תַּקְטִיל
נטיות ר׳ תַּבְנִיּוֹת; כ׳ תַּבְנִיתִי, תַּבְנִיתְכֶם
  1. דגם כללי של מבנה החוזר על עצמו.
    • ”כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל-כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ.“ (שמות כה, פסוק ט)
    • ”פֶּן-תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל-סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה.“ (דברים ד, פסוק טז)
    • ”וָאָבוֹא וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה כָל-תַּבְנִית רֶמֶשׂ וּבְהֵמָה שֶׁקֶץ וְכָל-גִּלּוּלֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל מְחֻקֶּה עַל-הַקִּיר סָבִיב סָבִיב.“ (יחזקאל ח, פסוק י)
    • ”וּלְמִזְבַּח הַקְּטֹרֶת זָהָב מְזֻקָּק בַּמִשְׁקָל וּלְתַבְנִית הַמֶרְכָּבָה הַכְּרֻבִים זָהָב לְפֹרְשִׂים וְסֹכְכִים עַל-אֲרוֹן בְּרִית-יְהוָה.“ (דברי הימים א׳ כח, פסוק יח)
    • "יש לשבץ מילים בתוך תבנית בהתאם להגדרותיהן".
    • לאונרדו דה וינצ'י הכין תבנית ליציקת ברונזה לדגם "הדוכס הגדול רוכב על סוסו", שהתנשא לגובה שמונה מטרים, ואולם בטרם הספיק להשלים את מלאכתו פלשו כובשים צרפתים לעיר והרסו את עבודתו.
  2. כלי קיבול המיועד לייצור המוני בצורה קבועה.
    • עוגת יום ההולדת נאפתה בתבנית שצורתה לב.

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה


השורש בנה

השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ב־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּנָה בּוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: בָּנוּי)

יִבְנֶה בְּנֵה לִבְנוֹת
נִפְעַל נִבְנָה נִבְנֶה יִבָּנֶה הִבָּנֶה לְהִבָּנוֹת
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל בִּנָּה מְבַנֶּה יְבַנֶּה בַּנֵּה לְבַנּוֹת
פֻּעַל בֻּנָּה מְבֻנֶּה יְבֻנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּנָּה מִתְבָּנֶּה יִתְבַּנֶּה הִתְבַּנֵּה לְהִתְבַּנוֹת

הערותעריכה

  • בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[1]
  1. מלבי"ם יחזקאל