דף זה מופיע ברשימת הערכים הדורשים שכתוב.

ייתכנו לכך סיבות אחדות: ייתכן שהמידע המצוי בדף זה מכיל טעויות, שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים לויקימילון, או שהערך נראה מועתק אך לא ידוע מהיכן. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות בדף זה, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד הדף לא תוקן. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, תוכלו לציין זאת בדף השיחה שלו.



מִבְנֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מבנה
הגייה* mivne
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ב־נ־י/ה
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר׳ מִבְנִים (2)
  1. סידור הרכיבים במרחב ליצירת השלם.
    • ”בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים הֱבִיאַנִי אֶל-אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וַיְנִיחֵנִי אֶל-הַר גָּבֹהַּ מְאֹד וְעָלָיו כְּמִבְנֵה-עִיר מִנֶּגֶב.“ (יחזקאל מ, פסוק ב)
    • המדע עדיין מגלה פרטים חדשים בהבנת מבנה האטום
    • מבנה השירה בימי הביניים מסודר לפי משקל סימטרי.
  2. אותו שלם על כלל חלקיו.
    • מבנה גופו חטוב ושרירי
    • בקצה השכונה עמדו כמה מבנים נטושים.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
  • מקבילה בערבית: مَبْنًى (מַבְנָא[ן])

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מבנה


השורש בנה

השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נחי ל"ה.

נטיות הפעליםעריכה

ב־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּנָה בּוֹנֶה יִבְנֶה בְּנֵה לִבְנוֹת
נִפְעַל נִבְנָה נִבְנֶה יִבָּנֶה הִבָּנֶה לְהִבָּנוֹת
הִפְעִיל הִבְנָה מַבְנֶה יַבְנֶה הַבְנֵה לְהַבְנוֹת
הֻפְעַל הֻבְנָה מֻבְנֶה יֻבְנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל בִּנָּה מְבַנֶּה יְבַנֶּה בַּנֵּה לְבַנּוֹת
פֻּעַל בֻּנָּה מְבֻנֶּה יְבֻנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּנָּה מִתְבָּנֶּה יִתְבַּנֶּה הִתְבַּנֵּה לְהִתְבַּנוֹת

הערותעריכה

  • בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[1]

מְבֻנֶּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מבונה
הגייה* mevune
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ב־נ־י/ה
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְבֻנָּה, ר׳ מְבֻנִּים, נ"ר מְבֻנּוֹת
  1. עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): בנוי מחלקים

גיזרוןעריכה

  • משורש מקראי.

צירופיםעריכה

ראו גםעריכה

מֻבְנֶהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מובנה
הגייה* muvne
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ב־נ־י/ה
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות נ׳ מֻבְנֵית, ר׳ מֻבְנִים, נ"ר מֻבְנוֹת
  1. עברית חדשה (יש לשכתב פירוש זה): מאוחד. חלק בלתי נפרד. קבוע.
    • יש כשל מובנה במערכת המשפט ונדרש שינוי שורשי ומקיף.

גיזרוןעריכה

  • משורש מקראי.

צירופיםעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה


השורש בנה

השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נחי ל"ה.

נטיות הפעליםעריכה

ב־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּנָה בּוֹנֶה יִבְנֶה בְּנֵה לִבְנוֹת
נִפְעַל נִבְנָה נִבְנֶה יִבָּנֶה הִבָּנֶה לְהִבָּנוֹת
הִפְעִיל הִבְנָה מַבְנֶה יַבְנֶה הַבְנֵה לְהַבְנוֹת
הֻפְעַל הֻבְנָה מֻבְנֶה יֻבְנֶה -אין- -אין-
פִּעֵל בִּנָּה מְבַנֶּה יְבַנֶּה בַּנֵּה לְבַנּוֹת
פֻּעַל בֻּנָּה מְבֻנֶּה יְבֻנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּנָּה מִתְבָּנֶּה יִתְבַּנֶּה הִתְבַּנֵּה לְהִתְבַּנוֹת

הערותעריכה

  • בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[2]