יצירה
יְצִירָה עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יצירה |
| הגייה* | yetsira |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | י־צ־ר |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | ר׳ יְצִירוֹת; יְצִירַת־, ר׳ יְצִירוֹת־ |
- לשון חז"ל הפעולה שמביאה לעולם דבר־מה חדש, מוחשי או מופשט, שלא היה בו קודם־לכן.
- ”ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף כב, עמוד א)
- היצירה של תחושת סיפוק בעבודה היא אחד מתפקידיו החשובים של המנהל.
- עברית חדשה פרי־עבודתו האיכותית והמוערכת של האמן.
- ”ואם אוהבים אתם את המוסיקא יותר מן הדרַמא, תלכו לבית־ה„אופירא“ ותשמעו יצירות מוסיקליות יהודיות“ (אלטניילנד, מאת אחד העם, בפרויקט בן יהודה)
- המוזיאון משופע ביצירות אמנות של ציירים ופסלים מפורסמים.
גיזרון עריכה
- מהשורש י־צ־ר.
צירופים עריכה
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
מידע נוסף עריכה
- במקורות הקדומים נתייחד המונח "יצירה" לבריאת העולם. "ספר יצירה" המשויך לחכמת־הקבלה - ושחובר כנראה עוד לפני תקופת התלמוד - עוסק בעיקר בנושא בריאת העולם. בספרות ימי-הביניים, כשרצו לציין שנה בלוח העברי, כתבו: "שנת ---- ליצירה". למשל: ישועה החבר בן-נתן, קרובה על מות בנו, חלק ה שורה 16, שנת 1026 מפעל המילון ההיסטורי.
- ערך זה שאתם מעיינים בו ברגע זה נכתב בשנת ה'תשע"ו ליצירה.
- בהגדרות הנ"ל ניתן לראות שהפירוש (2) הוא תוצר של הפעולה בפירוש (1). בעברית ובשפות אחרות התופעה נפוצה למדיי. מליאת האקדמיה ללשון העברית דנה בסוגיה זו, כדי להחליט האם נדרשת התערבות למניעת בלבול בין שתי מלים זהות, שהאחת היא תוצאה של פעולת האחרת. ההחלטה שנתקבלה היתה: "שלא נכון להבחין עקרונית בין פעולה לתוצאתה, אלא הדבר מסור לוועדות לפי צורך העניין". (ישיבה קי"ב, עמ' 137-130)
.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
 ערך בוויקיפדיה: יצירה |
| ערך בוויקיפדיה: ספר יצירה |
| השורש יצר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|