פתיחת התפריט הראשי

מבנה נתונים

מִבְנֶה נְתוּנִיםעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מבנה
הגייה* mivne netunim
חלק דיבר צרף
מין זכר
שורש ב־נ־י/ה, נ־ת־ן
דרך תצורה
נטיות
  1. שיטה לאחסון קבצים וזכרונות במחשב.

תרגוםעריכה


ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מבנה נתונים


השורש בנה

השורש ב־נ־ה הוא שורש מגזרת נל"י/ה.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

ב־נ־ה עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל בָּנָה בּוֹנֶה

(ב׳ פעוּל: בָּנוּי)

יִבְנֶה בְּנֵה לִבְנוֹת
נִפְעַל נִבְנָה נִבְנֶה יִבָּנֶה הִבָּנֶה לְהִבָּנוֹת
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל בִּנָּה מְבַנֶּה יְבַנֶּה בַּנֵּה לְבַנּוֹת
פֻּעַל בֻּנָּה מְבֻנֶּה יְבֻנֶּה -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְבַּנָּה מִתְבָּנֶּה יִתְבַּנֶּה הִתְבַּנֵּה לְהִתְבַּנוֹת

הערותעריכה

  • בגזרת ל"י, בעבר בגוף ראשון ושני בבניין קל ע' הפועל מנוקדת בחיריק, כגון קָנִיתִי, בָּנִיתָ. בשאר הבניינים בגוף ראשון ושני ע' הפועל מנוקדת בחיריק או בצירי. למשל: נִפְנִינוּ, נִפְנֵינוּ; צֻוִּיתִי, צֻוֵּיתִי. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 64)[1]
השורש נתן

השורש נ-ת-ן הוא שורש בודד מגזרת חפ"נ, שאין דומה לו בשפה העברית.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברה ברצון מן אחד אל השני
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

נ-ת-ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל נָתַן נוֹתֵן

(ב׳ פעוּל: נָתוּן)

יִתֵּן תֵּן לָתֵת או לִתֵּן
נִפְעַל נִתַּן נִתָּן יִנָּתֵן הִנָּתֵן לְהִנָּתֵן
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- יֻתַּן -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

הערהעריכה

  • בפי מדקדקי העברית קרוי פועל מיוחד זה "פועל חסר הקצוות", על שום שבחלק מנטיותיו פה"פ או לה"פ נשמטת (ולעתים אף שתיהן), למשל; נָתַתִּי, לָתֵת, תִּתֵּנָּה, נָתַתְּ וכד'...